מעלין בקודש גיליון מג - אדר ה'תשפ"ב
מערכת:
  • הרב צבי שלוה
  • בעז אופן
  • הרב הראל דביר


תוכן העניינים


 

מחברי המאמרים בגיליון זה:


בעז אופן – מכון צומת; כרמי צור

הרב אוריאל בנר – ישיבת ההסדר בשדרות

אורי זרם – ישיבת 'הר עציון'

צפריר ידידעם – פיזיקאי ב-HP; נחושה

הרב דוד כהן – ר"מ בישיבת 'עטרת ירושלים'

הרב יצחק לוי – אלון שבות

הרב חננאל עמר – ראש כולל 'בית מדרש גבוה לכהנים', ביתר עלית

הרב יאיר קאהן – ר"מ בישיבת 'הר עציון'

הרב נתן קוטלר – מכון מאיר

הרב בנימין קוסובסקי – ר"מ בישיבת 'הליכות עולם' קרני שומרון

הרב איתן קופיאצקי – מנהל עמותה חינוכית; אדורה

הרב זלמן מנחם קורן – מחה"ס 'חצרות בית ה'', 'ועשו לי מקדש'; ור"מ בכולל 'בית הבחירה' כרמי צור

 

הקדמה

זמן קצר לפני חתימת הגיליון איבד עולם התורה אבדה גדולה. הסתלק מעמנו מרן הגאון הרב חיים קניבסקי זצ"ל. בקיאותו הרבה וגדלותו היו בכל חלקי התורה, אולם בלטו בייחודם בקיאותו ועיונו המעמיק בחלקי התורה שאין הכול רגילים לעסוק בהם, ויצירתו התורנית בהם, ביניהם: פירושיו למסכתות הקטנות, וספריו: 'שקל הקודש' על הלכות שקלים וקידוש החודש, ופירושו 'טעם ודעת' על ברייתא דמלאכת המשכן, 'דרך אמונה' על סדר זרעים לרמב"ם, ו'דרך חכמה' על הלכות בית הבחירה וכלי המקדש לרמב"ם – חיבור שכתב הרב לפני כ-14 שנים.

את ספריו 'דרך אמונה' ו'דרך חכמה' על הרמב"ם ערך הרב קניבסקי במתכונת דומה למפעלו של מרן החפץ חיים – פירוש 'משנה ברורה' על שולחן ערוך (או"ח) - תמצית דברי הפוסקים ונושאי הכלים, לצד בירורי הלכה וציוני מקורות.

בהקדמה ל'דרך חכמה' מרחיב הרב קניבסקי, על פי מקורות חז"ל, בחשיבות העיסוק בהלכות בניית המקדש ועבודתו בתקופה שבה אין מקדש.

ב'מעלין בקודש' גיליון טז (במדור סקירת ספרים) ציין הרב אליקים קרומביין את ייחודו של הספר 'דרך חכמה' (ו'דרך אמונה') על פני שאר החיבורים שנכתבו על הרמב"ם, בהיותו מממש את כוונת הרמב"ם בכתיבת חיבורו הגדול 'משנה תורה' – כחיבור שישמש מוקד עיוני בפני עצמו, ולא רק כסיכום ומסקנות העולות מן התלמוד. אכן 'דרך חכמה' מאפשר לימוד מסודר בסדר קודשים על סדר הרמב"ם, שאינו מבוסס על לימוד רצוף של סדר קודשים בש"ס. ואכן נראה שזו דרך טובה להקיף נושאים בהלכות המקדש בדרך שיטתית ומהירה.

לצערנו, לא זכינו שמפעלו יקיף את כל ספרי הרמב"ם העוסקים בהלכות העניינים העתידים לבוא וממשמשים ובאים – עבודה, קרבנות וטהרה – אלא רק את הלכות בית הבחירה והלכות כלי המקדש. הזכות והחובה מוטלות על כל אחד מאיתנו - לעשות כפי יכולתו בביאור ובירור הלכות הקודש והמקדש, ללמוד וללמד, לכתוב ולבאר.

*  *  *

בימים אלו יוצא לאור הספר 'איה מקום כבודו' שבו לוקטו מתוך גיליונות 'מעלין בקודש', נערכו והונגשו, מאמרים העוסקים בזיהוי מקום המקדש ובגבולות החיל. אולם הדפסת הספר אינה סיומו של הבירור. בגיליון הקודם (אחר חתימת הספר) חודש הפולמוס סביב ממדיו של החיל וצורתו. אורי זרם דבק בגישה 'המסורתית', שלפיה רוחב החיל (האסור בכניסת טמאי מת) הוא לכל היותר עשר אמות סביב חומת העזרה; ואילו הרב זלמן מנחם קורן טוען כי מחקרים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגים מחייבים את פירושו המחודש, שכל הרמה המוגבהת שבמרכז הר הבית בכלל החיל המוזכר במשנה. פולמוס זה נמשך גם בגיליון הנוכחי ובו מתחדדות נקודות המחלוקת.

פולמוס אחר שאליו מכוון הרב קורן (במאמר נוסף) הוא שאלת ההיתר להיכנס אל המקומות בהר הבית האסורים בכניסת טמאי מת, לצורך הפגנת נוכחות יהודית וחיזוק הריבונות והשליטה במקום. במאמרו חולק הרב קורן על המורים היתר בדבר מ"דין כיבוש" המתיר חילול שבת ואיסורי תורה נוספים, כמבואר בדיני מלחמה. לשם כך הרב קורן סוקר בהרחבה את תולדות הפולמוס שהתקיים בין הרב שלמה גורן זצ"ל ובין הרב משה צבי נריה זצ"ל – האם ההיתר לחלל שבת במלחמת מצווה הוא היתר גורף מ"דין כיבוש", או שהוא תוצאה של פיקוח נפש הכרוך במלחמה. הרב קורן מצדד בדעת הרמ"צ נריה וקובע על פיו שכניסה בטומאה למקומות האסורים מותרת רק לשם הצלת חיי אדם (ואפילו בעקיפין), אך לא לשם חיזוק ריבונות. הרב קורן מוסיף, שגם לדעת הר"ש גורן ש"דין כיבוש" מתיר איסורי תורה, ההיתר חל רק על מוסדות השלטון ולא על היחידים.

תפילתנו שדיון זה יהפוך לשאלה תיאורטית, כאשר יכירו כל העמים בזכותנו במקום מקדשנו, והקריאה שהרטיטה את לב העם: "הר הבית בידינו" תקבל משמעות עמוקה וחדשה – "בידינו הדבר" להקים את השכינה מעפרה ולהשיבה למכונה, על ידי השתדלות מעשית בקירוב תודעת המקדש ובידיעת הלכותיו, שתכליתה העמדת ההיכל על מכונו והמזבח במקומו, ונזכה לראות כוהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.

 

עלה נעלה בקודש!

העורכים