מעלין בקודש מג

גיליון מ"ג של כתב העת "מעלין בקודש", מבית היוצר של כולל בית הבחירה ביישוב כרמי צור.

עוד על מידות החיל - תשובה לתגובת הרב קורן בגיליון מב

צורת החיל וממדיו - מענה לתגובת אורי זרם בגיליון זה, בהמשך לדיון שהחל בגיליון מב

בכמה מקומות בגמרא מבואר שאסור להוסיף ולשנות ממידות המקדש, משום שנאמר בדברי דוד המלך לשלמה בנו: 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל', כלומר יש לבנות את המקדש דווקא במידות שבהן השכיל ה' להורות על נביאו לבנותו, ובהן נכתבה תכניתו. במאמר זה יתבארו גדרי איסור זה.

לגניזת ארון הברית השלכות רוחניות והלכתיות רבות. במאמר זה לא נדון בהשלכות הרוחניות, אלא בחלק מההשלכות ההלכתיות: האם יש מצוות עשה לדורות לבנות ארון? והאם בית המקדש עומד בקדושתו? לפני שנתחיל לעיין בהשלכות ההלכתיות, נסקור בקצרה את השיטות העיקריות בשאלה האם הארון נגנז במקומו או במקום אחר, או נלקח לבבל.

המלחמה בתש"ח הייתה המלחמה הראשונה אחרי דורות רבים, אשר בה נלחם צבא יהודי בשליחות העם והמדינה על הגנת העם, ועל יצירת מצב של כיבוש חלקים מארץ ישראל על יד עם ישראל, ויצירת שלטון של עם ישראל על חלק מארץ ישראל. מאמר זה עוסק בגדרים שבהם עשויה השבת ומצוות אחרות להידחות בשעת מלחמה או משום צרכי הצבא.

מאמר זה עוסק בדין קדושת חומות ירושלים וחומות הר הבית, והכותל המערבי בפרט

אחת השאלות המעשיות בסוגיית מורא מקדש, היא איזה דיבור מותר ואיזה דיבור אסור בהר הבית. דרכו של דיבור שלעיתים הוא גולש מנושא לנושא, ואם לא מוגדרים גבולות האסור והמותר, ניתן לחצות אותם מבלי משים. ככל שמגיע להר הבית ציבור מגוון יותר ובטווח גילאים רחב יותר, כך מתעצם הצורך בהגדרות מדויקות של השיחה המותרת והאסורה בהר הבית.

בגיליון מ"א דן מורנו הרב יעקב אריאל שליט"א על בניית דגם המקדש מברזל. מסקנתו היא שאין לעשות זאת, אבל בתוך דבריו כתב שעקרונית לצורך לימוד מסתבר שמותר לעשות תבנית היכל מדין "'לא תלמד לעשות', אבל אתה למד להבין ולהורות". יש לעיין האם לדעת הרמב"ם עשייה על מנת 'להבין ולהורות' אכן מותרת.

במאמר זה ננסה ללבן את המיקום המדויק של שחיטת קרבן התמיד, המצוין במשנה במסכת תמיד. נסקור את שיטות המפרשים השונות, כיצד והאם הם תלויים בלימוד הכתוב "שנים ליום" – כנגד היום, המחייב שחיטה כנגד השמש, והאם זוהי גזירת הכתוב רעיונית, או שיש לה ביטוי פרגמטי.

במשנה במסכת ברכות נאמר שישנו נוסח יחודי לברכות בבית המקדש "מן העולם ועד העולם". מאמר זה חוקר בגדרי ההלכה המדוברת.

החובה לעלות אל המקדש ברגל היא נקודת מפגש בין ציר הזמן לציר המרחב, בין קדושת המקום לקדושת הזמן. חיבור זה מעניק משמעות ייחודית לחובה זו ומזמין אותנו להתבונן בה.

ברצוננו לבחון במאמר זה את הביטויים של היחס בין עבודת המקדש לברכה, חיות והשפעה על כל העולם, ובעקבות כך לנסות לעמוד על משמעות הדבר.