מעלין בקודש גיליון מז

לקריאת הגיליון המלא בפורמט PDF לחצו כאן.

להורדה לחצו כאן


מערכת:
  • הרב צבי שלוה
  • בעז אופן
  • הרב הראל דביר
  • איתמר קורצברג


תוכן העניינים

הקדמה
דרישת המקדש
הניסים במקדשהרב צבי שלוה

עבודת המקדש
שחיטת קרבנות על ידי זר בשבת
הרב הראל דביר
דיני מנחת חביתין של כוהן גדול
אלישיב בן נתן

המועדים במקדש
שיטת רש"י בגדרי שחיטת קורבן פסח
הרב מתניה אריאל
תנורי פסחים
הרב אורי רדמן

טהרות
ספק טומאה בשתי נשים ואיש אחד – האם נחשב כרשות הרבים או כרשות היחיד
הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל
ספיקא דדינא בטהרות – ברשות היחיד וברשות הרבים
הרב עזריה אריאל
טומאת כלים העשויים ממתכות חדשות
הרב בנימין קוסובסקי
'הטל פרט ביניהם': לימוד משני כללים הסמוכים זה לזה ופרט אחריהם (נספח למאמר לעיל)
הרב בנימין קוסובסקי
גיל הפרה האדומה הכשרה להכנת מי חטאת
הרב יהושוע פרידמן
האם ראוי להימנע מהטלת מים בין הטבילה לעלייה להר הבית?
הרב הלל בן שלמה

תגובות
כניסת משמשת ופולטת להר הבית 
(תגובה למאמרו של הרב זרח כהן בגיליון מו)
הרב אלישע וולפסון
כניסת משמשת ופולטת להר הבית (תגובה לתגובה)
הרב זרח כהן


מחברי המאמרים בגיליון זה:

הרב מתניה אריאל – הישיבה הקטנה 'דרך חיים', שעלבים

הרב עזריה אריאל – המכון התורני 'בית הבחירה', שליד 'מכון המקדש'; ירושלים

אלישיב בן נתן – ישיבת המקדש

הרב הלל בן שלמה – יצהר

הרב הראל דביר – נריה

הרב אלישע וולפסון – ראש כולל 'דרישת ציון' - ישיבת הר הבית

הרב זרח כהן – כולל 'בית הבחירה', כרמי צור

הרב יהושוע פרידמן – ר"מ בישיבת המקדש, שליד 'מכון המקדש', ירושלים

הרב בנימין קוסובסקי –קרני שומרון

הרב אורי רדמן – כולל 'רצון יהודה', פתח תקווה

הרב צבי שלוה – ראש כולל 'בית הבחירה', כרמי צור


בע"ה

הקדמה

יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה...

אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

(תהילים פרק כ)

עריכת גיליון זה נעשתה בחודשי חורף תשפ"ד, בצל אירועי מלחמת 'שמיני עצרת'. בבוקרו של יום 'שמחת תורה' נהפך לאבל מחולנו, עת פשטו בהפתעה אלפי מחבלים מרצועת עזה לכיוון ערי ישראל, הרגו וטבחו, חטפו ושבו חיילים וחיילות, אנשים ונשים, זקנים וטף. השם המבצעי שניתן למלחמה (שככל הנראה נשלף מהמגירה בהעדר מוכנות) – מלחמת 'חרבות ברזל' - מסמל את הפער הגדול שקיים לכאורה בין העיסוק בענייני המקדש וקודשיו, והמזבחות שעליהם נאמר "כי חרבך הנפת עליה ותחלליה" (שמות כ, כב), ו"לא תניף עליהם ברזל" (דברים כז, ג); ובין העוסקים במלחמת מצווה של הצלת ישראל מיד צר, הקמים ומתעודדים בגבורה עילאית ובאחדות שלא ידענו כמותה, ומזכירים את שם ה' א-לוהינו הנותן לך כח לעשות חיל.

ואולם עם הזעזוע והצער העמוק על מה שקרה, וההתפעמות מגילויי הגבורה, הולכת ומתבהרת ההכרה שהמלחמה אינה על ענייני חומר, כבוד ושליטה (כפי שסברו קברניטי קונספציית "שקט ייענה בשקט"), ולא על טריטוריה ארצית, אלא על שורש קיומנו – מקום בית מקדשנו. מעדויות לוחמים מתברר, שבכל בית של פעיל חמס תלויה תמונה של מה שהם מכנים 'אל אקצה' (=הקצה) ו"השלישי במעלה". ואנו להבדיל, מסורת בידינו שמקום זה הוא ה'מרכז' וממנו הושתת העולם, והוא 'הראשון במעלה' - "מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיה יז, יב). ההכרה בשורש הדבר שעליו אנו נלחמים, שאינו עניין ביטחוני ומדיני גרידא, מזכירה לנו שהמלחמה הזאת אינה כ'מלחמת ארם נהרים וארם צובה', אלא מלחמה על 'הסמוך לפלטרין של מלך', כדברי המדרש:

הוא לא עשה כן, אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה, ואת היבוסי סמוך לירושלים לא הוריש. אמר לו המקום: את היבוסי סמוך לפלטרין שלך לא הורשת, היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?

 (ילקוט שמעוני פרשת עקב רמז תתעד)

האחיזה שלנו בארץ, ועצם הקיום שלנו, טמונים בשאיפה שלנו לקיום נבואות ישעיהו (ב, א-ד) ומיכה (ד, א-ד) על כך שבאחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל העמים. שאיפתנו לבניין המקדש היא חלק יסודי מזהותנו ומעבודת ה' שלנו, והמקדש אינו רק מקום עבודה, אלא מקום להשראת שכינה ולחיבור בין שמיים וארץ. המלחמה שאנו נתונים בה עוררה אותנו מתרדמה, והזכירה לנו את ייעודנו ואת שאיפתנו.

בחסדי ה' אנו מתקרבים יותר ויותר אל בניין בית המקדש ולגאולה השלמה. יהי רצון שהגיליון הזה יהיה נדבך נוסף בדרך העולה בית ה'.

אנו שולחים כוס נחמה למשפחות הנופלים, איחולי החלמה לפצועים, וברכת ניצחון מלא ושיבה ללא פגע לכל החיילים, ונושאים יחד עם המון בית ישראל תפילה לשלום החטופים (בתקווה שעד הגיליון יראה אור, יחזרו לביתם לשלום).

עלֹה נעלה בקודש!
העורכים