חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
...וארבעה כהנים נכנסין - שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכין... אלו מושכין ואלו מניחין, וטפחו של זה כנגד טפחו של זה, שנאמר 'לפני תמיד'. רבי יוסי אומר - אפי' אלו נוטלין ואלו מניחין, אף היא היתה תמיד... (מנחות צט:).
רבי יוסי ותנא קמא נחלקו בדבר הגדרת ה'תמידות' של לחם הפנים. לדעת רבי יוסי מבטאת התמידות פן של קביעות ומחזוריות. אך לדעת תנא קמא, התמידות מתפרשת כרציפות. לחם הפנים צריך להיות כל הזמן על השולחן, ללא שנייה אחת שבה הוא בטל, ואפילו בשעת החלפתו.
הגמרא מיישמת את מחלוקת התנאים הזו, גם בלימוד תורה. לפי רבי יוסי, נאמר בגמרא, גם אם אדם קורא קריאת שמע בשחרית ובערבית הרי שהוא מקיים 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך'. אך הגמרא תולה זאת ברבי יוסי, ונראה שברבי יוסי דווקא; ולפי אותו היגיון, ידרוש תנא קמא לימוד רציף שאיננו נפסק אפילו לשנייה אחת, על מנת לקיים 'לא ימוש'.
רגליים לדבר, ששורש מחלוקתם של רבי יוסי ותנא קמא, נעוץ באופיו ובטיבו של לחם הפנים. רבי יוסי תופס את לחם הפנים כקורבן, כמנחת ציבור. בדומה לשאר התמידים שהם קורבנות, גם בלחם הפנים מתפרשת התמידות כשמירה על מסגרת מחזורית וקבועה.
אך תנא קמא מבין את לחם הפנים כחלק מתבנית כלי המשכן. השולחן, בלא לחם, איננו שולחן. הלחם, כפי שמבארים האחרונים, נועד גם להגדרת השולחן ולהשלמת תבנית הכלים במשכן ובמקדש.
אם נשליך את הדברים על לימוד התורה, נסיק שגם כאן יש מקום לשתי תפיסות. יש בלימוד התורה פן של מנחה, שהאדם מגיש לקב"ה. פן זה עשוי להתקיים, אפילו כ'תמיד' במובן מסויים, מכוח קביעות של פרק בשחרית ופרק בין הערביים.
אך יש פן נוסף בלימוד תורה. פן זה מצטרף לאישיותו של האדם, והופך אותו לחפצא של כלי קודש. כשם שהלחם מגדיר את השולחן כאחד מכלי הקודש והמקדש, כך הלימוד מגדיר את האדם כאחד מכלי הקודש כלפי הקב"ה.
*   *   *
כדרכנו, נסקור בקצרה את המאמרים המופיעים בגיליון הנוכחי:
מדור הקרבנות פותח את הגיליון, ובו שני מאמרים. מאמרו של הרב משה אודס, הדן בחטאת ובאשם. מאמר זה מהווה המשך למאמר שפורסם בגיליון הקודם. הרב אודס סוקר בפירוט ובהרחבה את מערכת ההלכות המסועפת שקשורה לקרבנות הללו, ובעיקר עומד על המשמעות הרעיונית הגלומה בהלכות אלו. המאמר השני שייך לפרופסור ישעיה נבנצל, ותוכנו קשור לדיני מנחות. מוקד המאמר סובב סביב הלכה תמוהה ברמב"ם, שהראב"ד על אתר משיג עליה ונושאי כלי הרמב"ם (ועימם, רבים מן האחרונים) נדרשו לביאורה. פרופסור נבנצל מנתח את ההלכה, ומציע דיוק בלשון הרמב"ם ליישוב התמיהה.
המדור העוקב הוא מדור המקדש. מדור זה מורכב משלושה מאמרים. פותח את המדור מאמרו של הרב צבי שלוה, שעוסק במצוות השונות במקדש. הרב שלוה עורך השוואה מפורטת בין מערכת ההלכות שבמקדש ובין ההלכות התואמות בגבולין, ומראה כיצד השראת השכינה במקדש מתבטאת בתחומים רבים של ההלכה, מעבר לעולם הקרבנות.
יחס הגומלין שבין שתי המערכות ההלכתיות הללו, זו שבמקדש וזו שבגבולין, מהווה גם את המוקד המרכזי במ אמרו של הרב יהודה שביב. הרב שביב מראה כיצד מצוות רבות ומגוונות אינן תקפות במקדש, לפחות לא במובן שבו אנו תופסים אותן בגבולין. מתוך כך בונה הרב שביב יסודות רעיוניים הקשורים לתפקודו של המקדש.
חותם את המדור מאמר רחב יריעה של הרב יהודה זולדן. נושא המאמר קשור להיבט ממוקד יותר בעבודת המקדש, לדין התקיעה בחצוצרות ובשופרות. הרב זולדן מקיף את הנושא מכל צדדיו, ובוחן מגוון השלכות הלכתיות שיש לדיני התקיעה הללו. בין השאר הוא דן בזהות התוקעים, בטיב החומר של החצוצרות, ובשאר ההשלכות ההלכתיות של דיני התקיעה.
המדור השלישי בגיליון הוא מדור הקדושה. גם במדור זה שלושה מאמרים, שעוסקים בקשת רחבה של נושאים הקשורים לעולם הקדושה. בפתח המדור, מאמרו של מיכאל לוצקי. נושא המאמר נטוע בהלכות מעילה; הכותב מנתח את הדין של יציאה לחולין שמתלווה לתופעת המעילה, והוא פורש את שיטות הראשונים השונות ביישוב יחס המקורות התנאיים שעוסקים בנושא.
מחזיק אחריו מאמרו של יובל דרך, שדן בנושא של הכנסת חולין לעזרה. זהו סיכום של 'חבורה' שהעביר הכותב במסגרת לימודיו בכולל 'בית הבחירה'. המאמר מציע את שיטות הראשונים ביחס לרמת האיסור ולגידרו, ומעמיק בשיטות אלו. חותם את המדור מאמרו של הרב זלמן מנחם קורן, שדן בנושא שלישי - מעמדם של הכוהנים בזמן הזה. אנו מביאים את הדברים בגיליון זה, בעקבות מאמרו של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג , 'הקרבת קרבנות על ידי כוהנים שאינם מיוחסים', שהתפרסם בגיליון הקודם של 'מעלין בקודש'. הרב קורן פורס בפני הקורא ניסוח בהיר ושיטתי של עמדותיהם של ראשונים ואחרונים בנושא חשוב זה של מעמד הכוהנים בזמן הזה, על כל המסתעף ממנו.
את מדורי העיון מסיים המדור העוסק בטהרות. כפי שכתבנו בגיליון הקודם, אנו שואפים להרחבת מוטת כנפיו של הביטאון, ולהכליל בו גם את נושא הטהרות. מדור הטהרות בגיליון זה כולל שני מאמרים. בפתח המדור שיעורו של הרב אהרן ליכטנשטיין, שדן בטבול יום. הרב ליכטנשטיין מציג הבנה מעניינת הקשורה למעמדו של טבול יום, ובוחן את השתקפותה בהלכות שונות. בחיתום המדור, מאמרו של שמעוני גרטי, שמאפיין תופעה ספרותית-מחשבתית של האנשה, הקשורה לשלל הלכות בסדר טהרות.
מכאן - למדורים הקבועים של הגיליון. מדור 'על הפרק' נפתח בתשובה של הרב שלמה גורן זצ"ל, העוסקת בשאלה האם מותר לתלוש את הצמחייה הגדלה על הכותל המערבי. אחריו, מובאים דבריהם של הרב שאר ישוב כהן, ושל ד"ר ישראל רוזנסון, דברים שנאמרו ביום עיון שנערך על ידי מכללת הרצוג, תחת השם - 'מי יעלה בהר ה' - זיקתנו להר הבית'. הרב שאר ישוב מדבר על עניין העלייה להר הבית; וד"ר רוזנסון, עם מבט אל עבר הבית השלישי שייבנה במהרה בימינו, מדבר על החששות והסכנות עמם נצטרך להתמודד עם חזרתנו לעבודת המקדש.
מדורו הוותיק של הרב אליקים קרומביין, 'בשדה ספר' , מתמקד באסופת מאמרים הנקראת 'קומו ונעלה'. כדרכו, מנתח הרב קרומביין בחן וביסודיות, את התכונות המרכזיות של ספר זה. בחלק השני של המדור, 'סקירת ספרים', סוקר הרב בקצרה את הספרים: שערי דעת, אורו של מקדש, בניין אריאל יאיר, עבד המלך ואמרות שמואל.
הגיליון נחתם במדור התגובות. בגיליון הקודם הופיע מאמרו של דוד הלל וינר, ביחס לפרשיית ערכין. תגובה קצרה למאמר זה, פרי עטו של הרב מאיר ברקוביץ, מובאת בגיליון הנוכחי, ולאחריה תגובתו של הכותב, דוד הלל וינר.
נסיים, במטבע הפתיחה, בתפילה שגם הגיליון הנוכחי יקדם את הלימוד בסדרי קודשים וטהרות. יהי רצון שנצליח להפוך מטרה זו ללחם חוקנו, ולהקנות לה את אותם היבטים חשובים של תמידות והתמדה.
הרב יהודה שביב, הרב צבי שלוה, ד"ר יוסף עופר
לייבסיטי - בניית אתרים