חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
מי יבנה את בית המקדש השלישי - תשובה [1] / הרב מרדכי אליהו
כ"ו תשרי תדש"ן
לכבוד איש רב הפעלים לתורה ולתעודה,
מגדולי המחנכים בדור,
ר' אברהם רון הי"ו
השלום והברכה.
קיבלתי את מכתבך מיום י"ג באלול התשנ"ג. קראתי בו בעיון, ועתה התפניתי להשיב.
ראשית עליי לציין את דבריך הנאים והיפים ואת היקף תוכנם. נכון, אמת ויציב שאמרתי שבית המקדש השלישי ירד בנוי ומשוכלל משמים, כדברי רש"י והתוספות בר"ה דף ל'., ובסוכה מ"א., וכן בשבועות דף ט"ו: תוספות ד"ה אין בנין בית המקדש בלילה וכו'.
ומה שהכריח את רש"י - וכן הסכימו עמו התוספות - לפרש כן, מפני שכך משמע ממהלך הגמרא, שרבן יוחנן בן זכאי חשש שמא ייבנה בית המקדש ויאמרו "אשתקד" וכו'. [2] גם אם נפסוק כחולקים ונאמר שפשט הפסוק לא כדברי רש"י על המשנה יהיה קשה, כי רש"י על המשנה פירש שבזמן שבית המקדש קיים - "עד הביאכם" (ויקרא כ"ג, יד), ומשחרב בית המקדש מותר מן התורה משהאיר המזרח. ולמעשה רש"י הסתמך על מסכת מנחות דף ס"ח., ששם מפרשת הגמרא כן את הפסוקים, ולא שאסור לאכול כל יום ט"ז בחורבן הבית.
וכן לשון המשנה "התקין ר' יוחנן" משמע תקנה שלו. אף על פי שהגמרא הסבירה אליבא דרב נחמן בר יצחק, והגמרא מקשה "והא התקין קאמר", היינו תקנה של רבן יוחנן בן זכאי ולא שאסור מהתורה, והגמרא מתרצת "מאי התקין - דרש והתקין" - היינו שלדעתו "עד עצם היום הזה" היינו עד סוף היום ולא משהאיר המזרח ו"עד - ועד בכלל", וכל מה שעשה רבן יוחנן בן זכאי הוא לא התקין תקנות, כמו שהתקין שייטלו לולב כל שבעה בכל העולם אף על פי שמהתורה אין חיוב רק ביום הראשון, ושבעת ימים רק בבית המקדש, וכאן הוא לא הוסיף דין או תקנה אלא אמר להם שהוא סובר כסברת ר' יהודה (עיין רש"י, שהיה מתלמידי תלמידיו) שיום הנף כולו אסור מהתורה, והוא חיזק את ההלכה ולא תיקן תקנה חדשה, כנראה שלרש"י ולתוספות הוקשה, כי כל התקנות של רבן יוחנן בן זכאי היו תקנות חדשות, לא מהתורה, ואילו בעניין "יום הנף כולו אסור" יהא יוצא דופן - לא תקנה אלא חיזוק.
נכון הוא שלפי פשט הרמב"ם פי"א מהלכות מלכים ה"א וה"ד משמע שמלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי, ולאורו הלך מנחת חינוך, וכן מפרשים אחרים שהזכרת. עם כל זה ייתכן ואם נדקדק בדברי הרמב"ם פי"ב ה"ב, הוא השאיר כל עניין סדרי ביאת המשיח וכן הוויות הדברים ודקדוקם עד שיבוא המשיח ונראה כיצד יסודרו הדברים, וכן תירץ הרדב"ז שם בה"א את קושיית הראב"ד, שכל הפסוקים "בימי המשיח יודע למה הם רומזים". ואפשר לכלול בזה גם תפקידי המשיח הכוללים בניין בית המקדש מה הוא כולל, ועיין לפירושיו של האדמו"ר מחב"ד על הלכות בית הבחירה, [3] כיצד הוא מנסה להלביש את דברי הרמב"ם ופירוש רש"י שלא יהיו חלוקים.
ובאשר לתמיהתך מדוע זה הנחתי את דברי הרמב"ם ואני סובר כדעת רש"י ותוספות. ראשית משום שיותר נוח לנו לחיות עם סברת רש"י ולא נמתין זמן רב עד שייבנה, כי לשלמה לבנות בית קטן בזמנו לקח זמן רב, וכן בבית שני, ואנו מצפים שייבנה במהרה, ואי אפשר שייבנה מהר ממש רק על ידי שירד מוכן.
בנוסף לכך, כבודו הביא מדרשים נוספים שמסבירים כדעת רש"י, וכן עיין לאלשיך הקדוש שפירש לפי שיטת רש"י את הפסוק "מקדש אדני כוננו ידיך" (שמות ט"ו, יז) - עיי"ש.
ובזוהר הקדוש כתוב בצורה מפורשת במספר מקומות:
בזוהר בראשית כ"ח ע"א:
ובגין דא בטורא דא אתבני בי מקדשא על ידא דקודשא בריך הוא יהא קיימא לדרי דרין. ועליה אתמר (חגי ב', ט) 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', דקדמאה אתבני על ידא דבר נש והאי על ידא דקודשא בריך הוא, ובגין דא (תהילים קכ"ז, א) 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו'.
[ועל כן בהר הזה, שייבנה בו בית המקדש על ידי הקדוש ברוך הוא, יהיה קיים לדורי דורות, ועליו נאמר 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', כי בית הראשון נבנה על ידי בן אדם, ובית זה האחרון נבנה על ידי הקדוש ברוך הוא, ועל כן 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו'.] [4]
יוצא אפוא שלדעת הזוהר בניין שלישי, שייבנה על ידי הקדוש ברוך הוא, יהא קיים לדורי דורות.
וכן מובא בזוהר שמות פרשת בשלח דף נ"ט ע"א משמו של רבי שמעון בר יוחאי:
אמר ר' שמעון: תא חזי: בקדמיתא, כד אתבני בי מקדשא לתתא, לא אתבני אלא בדינא ורוגזא, כמה דכתיב (ירמיהו ל"ב, לא) 'כי על אפי ועל חמתי' וגו', בגין דבאתר דדינא שריא. לזמנא דאתי, זמין קודשא בריך הוא למבני ליה, ולאתקנא ליה בדרגא אחרא עלאה דאקרי צדקה, דכתיב (ישעיהו נ"ד, א) 'בצדקה תכונני'. בגין כך אתקיים ...
[אמר רבי שמעון: בוא וראה: בתחילה, כשנבנה בית המקדש למטה, לא נבנה אלא בדין ורוגז, כמו שכתוב 'כי על אפי ועל חמתי', משום שהוא במקום שהדין שורה. לעתיד לבוא, עתיד הקדוש ברוך הוא לבנות אותו, ולתקנו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת צדקה, שכתוב 'בצדקה תכונני', משום זה יתקיים ... ]
הרי שלדעת רבי שמעון בר יוחאי לא ניחא ליה לקדוש ברוך הוא שייבנה בית המקדש השלישי אלא על ידו, ובחסד וצדקה שעושה עמנו שלא יחרב לעולם.
וכן מובא בפרשת משפטים דף ק"ח ע"א:
(תהילים נ"א, כ) 'היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם' - מאי 'היטיבה'? אתחזי דהא טיבו אית בה, והשתא 'היטיבה' על ההוא טיבו? ודאי הכי הוא, דהא מן יומא דקודשא בריך הוא אשתדל בבנין בי מקדשא לעילא עד כען, ההוא הטבה דרצון לא שרייא על ההוא בנין, ועל דא לא אשתכלל. דהא בשעתא דרצון דלעילא יתער, ייטיב וידליק נהורין דההוא בנין, וההוא עבידתא, דאפילו מלאכין   דלעילא לא ייכלון לאסתכלא בההוא בי מקדשא, ולאו בההוא בנין. וכדין בי מקדשא, וכל עובדא אשתכלל.
'תבנה חומות ירושלם' - וכי מן יומא דאשתדל בבנין בי מקדשא עד כען לא בנה לון? אי חומות ירושלם עד כען לא בנה, בי מקדשא על   אחת כמה וכמה? אלא קודשא בריך הוא, כל עובדוי לאו כעובדי דבני נשא. בני נשא כד בנו בי מקדשא לתתא, בקדמיתא עבדו שורי קרתא ולבסוף עבדו בי מקדשא: שורי קרתא בקדמיתא בגין לאגנא עלייהו, ולבתר בנינא דביתא. קודשא בריך הוא לאו הכי, אלא בני בי מקדשא בקדמיתא, ולבסוף, כד יחית ליה משמיא ויותיב ליה על אתריה, כדין יבנה חומות ירושלם דאנון שורין דקרתא. ועל דא אמר דוד עליו השלום: 'היטיבה ברצונך את ציון' - בקדמיתא, ולבתר 'תבנה חומות ירושלם'.
[מהו 'היטיבה'? הלוא נראה שיש בה טוב, ועתה למה צריך להתפלל 'היטיבה' על הטוב ההוא? ודאי כן הוא, כי מיום שהקב"ה השתדל בבניין בית המקדש למעלה עד עתה, לא שרתה ההטבה של הרצון על הבניין ההוא, ועל כן לא הושלם. כי בשעה שהרצון של מעלה יתעורר, ייטיב וידליק האורות של הבניין ההוא ומעשה ההוא, עד שאפילו המלאכים של מעלה לא יוכלו להסתכל בבית המקדש ההוא ולא בבניין ההוא. ואז יושלם בית המקדש וכל מלאכתו.
'תבנה חומות ירושלם' - וכי מן היום שהשתדל בבניין בית המקדש ועד עתה לא בנה אותן? ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, בית המקדש על אחת כמה וכמה? אלא הקב"ה, כל מעשיו אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים בית המקדש למטה, בתחילה עושים חומות העיר ולבסוף עושים את בית המקדש: חומות העיר בתחילה כדי להגן עליהם, ואחר כך בניין הבית. הקב"ה אינו כן, אלא בונה בית המקדש בתחילה, ולבסוף, כאשר יורידו מן השמים ויושיבו על מקומו, אז יבנה חומות ירושלים, שהן חומות העיר. ועל זה אמר דוד עליו השלום: 'היטיבה ברצונך את ציון' - בתחילה, ואחר כך 'תבנה חומות ירושלם'.]
וכן מובא בזוהר במדבר פרשת פנחס דף רכ"א ע"א:
דכד נפקו ישראל ממצרים בעא קודשא בריך הוא למעבד לון בארעא כמלאכין קדישין לעילא, ובעא למבני לון ביתא קדישא, ולנחתא ליה מגו שמי רקיעין, ולנטעא לון לישראל נציבא קדישא, כגוונא דדיוקנא דלעילא. הדא הוא דכתיב (שמות ט"ו, יז) 'תבִאמו ותטעמו בהר נחלתך'. באן אתר? ב'מכון לשבתך פעלת ה'', בההוא דפעלת אנת ה' ולא אחרא. 'מכון לשבתך פעלת ה'' - דא בית ראשון. 'מקדש אדני כוננו ידיך' - דא בית שני. ותרווייהו אומנותא דקודשא בריך הוא אינון.
ומדארגיזו קמיה במדברא מיתו, ואכנס לון קודשא בריך הוא לבנייהו בארעא. וביתא אתבני על ידא דבר נש, ובגין כך לא אתקיים. ושלמה הוה ידע דבגין דהאי עובדא דבר נש לא יתקיים, ועל דא אמר (תהילים קכ"ז, א) 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו', דהא לית ליה ביה קיומא. ביומוי דעזרא גרם חטאה, ואצטרכון אינון למבני, ולא הוה ביה קיומא. ולזמנא דאתי כתיב (שם קמ"ז) 'בונה ירושלם ה'' - איהו ולא אחרא. ובניינא דא אנן מחכאן, ולא בניינא דבר נש, דלית ביה קיומא כלל.
בית ראשון ובית שני יחית לון קודשא בריך הוא כחדא מלעילא, בית ראשון באיתכסיא ובית שני באתגליא. ההוא בית להוי באתגליא, דאתקרי בית שני, דיתחזי לכל עלמא אומנותא דקודשא בריך הוא, חדוה שלים, ורעותא דלבא בכל קיומא. ההוא בית ראשון באתכסיא, אסתלק לעילא על גבוי דההוא דאתגליא. וכל עלמא יחמון ענני יקר דסחרן על גבי דההוא דאתגלייא, ובגו דאינון עננין הוי בית ראשון בעובדא טמירא דסליק עד רום יקר שמייא, ובניינא דא אנן מחכאן.
ועד כען לא הוה בעלמא, דאפילו קרתא דירושלם לא ליהוי אומנותא דבר נש, דהא כתיב (זכריה ב', ט) 'ואני אהיה לה נאֻם ה' חומת אש סביב' וגו'. אי לקרתא כתיב הכי, כל שכן ביתא, דאיהו דיורא דיליה. ועובדא דא הוי אתחזי למהוי ברישא, כד נפקו ישראל ממצרים, ואסתלק עד לסוף יומין, בפורקנא בתראה.
[שכשיצאו ישראל ממצרים, רצה הקב"ה לעשותם כמלאכים הקדושים למעלה, ורצה לבנות להם בית קדוש, ולהורידו משמי השמים, ולנטוע את ישראל נטע קדוש, כעין הצורה שלמעלה. זהו שכתוב 'תבאמו ותטעמו בהר נחלתך'. באיזה מקום? ב'מכון לשבתך פעלת ה'', באותו מקום שפעלת אותו אתה ה' ולא אחר. 'מכון לשבתך פעלת ה'' - זה בית ראשון. 'מקדש אדני כוננו ידיך' - זה בית שני. ושניהם מעשה הקב"ה הם.
ומשהכעיסו לפניו במדבר מתו, והכניס הקב"ה את בניהם בארץ. והבית נבנה על ידי אדם, ועל כן לא התקיים. ושלמה היה יודע שמשום שהוא מעשה אדם לא יתקיים, ועל זה אמר 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו', שהרי אין לו קיום. בימיו של עזרא גרם החטא, והצטרכו הם לבנות, ולא היה בו קיום. ועד עתה לא היה בעולם הבניין הראשון של הקב"ה. ולעתיד לבוא כתוב 'בונה ירושלם ה'' - הוא ולא אחר. ולבניין זה אנו מחכים, ולא לבניין של בן אדם, שאין בו קיום כלל.
בית ראשון ובית שני, יורידם הקב"ה כאחד מן השמים, בית ראשון במכוסה, ובית שני בגלוי. הבית ההוא - שנקרא בית שני - יהיה בגלוי, כדי שתיראה לכל העולם אומנותו של הקב"ה. ואז תהיה שמחה שלמה, ורצון הלב בכל קיומו. הבית הראשון ההוא במכוסה, עולה למעלה על גביו של ההוא שנתגלה. וכל העולם יראו ענני כבוד המקיפים על גבי ההוא שנתגלה, ובתוך העננים האלו יהיה הבית הראשון בפעולה נסתרת, העולה עד רום יקר השמים, ולבניין זה אנו מחכים.
ועד עתה לא היה דבר זה בעולם, שאפילו העיר ירושלים לא תהיה אומנותו של בן אדם, כי כתוב 'ואני אהיה לה נאֻם ה' חומת אש סביב' וגו'. אם לעיר כתוב כך, כל שכן הבית, שהוא משכן שלו. ופעולה זו הייתה צריכה להיות בתחילה, כשיצאו ישראל ממצרים, ונתעכבה עד לאחרית הימים, בגאולה האחרונה.]
עד כאן לשון הזוהר הקדוש. ואם כך מובא מפורשות בזוהר הקדוש, במספר מקומות, הרי שמזה למדו רש"י ותוספות לפרש את הפסוקים כמובא במדרש.
ויהי רצון שיראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו אמן!
מרדכי אליהו
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל לשעבר


[1]   כל ההערות הן של מערכת מעלין בקודש.
[2]   ומבארת הגמרא שהיינו דווקא אם ייבנה בט"ו בניסן או בלילה, ואילו בסוגיה בשבועות משמע שאין בניינו ביום טוב או בלילה.
[3]   הלכות בית הבחירה להרמב"ם עם חידושים ובאורים, ברוקלין התשמ"ו, סימן י"ט.
[4]   התרגומים למובאות מן הזוהר נוספו על ידי המערכת על פי ביאור הסולם לרב יהודה ליב אשלג.

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים