חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
לדעת הרמב"ם [2] ועוד ראשונים [3], טעם שמירת המקדש הוא לכבוד, כמו שכתוב בספרי זוטא:
אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין   (פיסקא יח).
כמו כן, לדעת הרמב"ם [4] ורוב הראשונים [5] מצוות שמירת המקדש, כפי שנאמרה במשניות בתמיד ובמדות, היא רק בלילה. וכבר ביארו האחרונים [6] שכיון שהשמירה היא לכבוד על כן אין צריך שמירה ביום, כי אז עצם העבודה במקדש מבטאת את כבודו.
אך בשני הדברים כבר הקשו על הרמב"ם וסיעתו [7]:
א. הרי בתורה מפורש שצריך שמירה כדי למנוע מזרים וטמאים להיכנס, כמפורש בפרשת קורח (במדבר י"ח). וכן רואים בכתובים, שתפקיד הלויים הוא לשמור על טהרת המקדש וכדו'. [8] ועוד: לא מסתבר שלא יהיה מי שאחראי על הסדר, ויקבע מי נכנס, שהרי יש מצווה מפורשת לשלח טמאים, ומי אחראי לקיומה?
ב. בכמה מקומות נראה שהייתה שמירה ביום, כמו בפסוקים בדברי - הימים שמהם למדה הגמרא בתמיד את מניין מקומות השמירה: "למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה" (דהי"א כ"ו, יז).
והנה, הרמב"ם [9] מחלק את עבודות הלויים לשלוש: לשמור, להיות שוערים ולהיות משוררים. על השוערים נאמר שהם פותחים ומגיפים את שערי המקדש, ואם כן - זוהי לכאורה עבודה שונה לגמרי מן השמירה, שהרי השוער אינו שומר כלל. זאת מלבד העובדה שהשמירה לדעת הרמב"ם (כאמור לעיל) היא בלילה, והשוערים עובדים ביום, וכן שהשומרים עומדים לא רק בשערים אלא גם בפינות הר הבית והעזרה ובעוד מקומות.
אך בכל הכתובים, בעזרא [10] ובדברי הימים, [11] נאמר שהלויים מחולקים למשוררים ולשוערים, ולא נזכרו שומרים כלל! ואמנם, היה אפשר לומר שהשומרים כלולים בשאר תפקידי הלויים שנזכרים, אך באמת נראה ברור שבלשון הכתובים השומרים והשוערים חד הם (כמו שהעיר האבני-נזר [12]), שהרי הלשון "שמירה" נאמרה במפורש אצל השוערים, וכמו שנאמר בדברי הימים:
והשוערים שלום ועקוב... המה השוערים למחנות בני לוי. ושלום בן קורא.. ואחיו... שומרי הספים לאהל, ואבותיהם על מחנה ה' שומרי המבוא...   (דהי"א ט', יז והלאה).
ומשמע שהשוערים מתפקדים כשומרים. וכן בדברי נחמיה:
מתניה ובקבוקיה... שומרים שוערים משמר באספי השערים   (נחמיה י"ב, כה).
גם הפסוק ממנו למדו בגמרא את מקומות השמירה נאמר לגבי השוערים. אך צריך להבין - מדוע באמת קשורים השומרים לשוערים?
ונראה שהשוערים אין תפקידם רק לפתוח ולהגיף את השערים, אלא גם לעמוד ליד השער כל היום, ובזה ממלא השוער גם תפקיד של שומר במשך שעות היום. וכן משמע ממה שכתוב בעניין פסח יאשיהו, שהלויים השוערים לא זזו ממקומם ליד השערים. [13] וכן כתב רבינו גרשום בפירושו לערכין: [14] "משוער היינו שומר השערים". לכן, בלשון הכתוב אין הפרש בין שוערים לשומרים, אלא שהרמב"ם בא ומחלק ביניהם: שהשמירה המיוחדת ללילה היא לשם כבוד, ולא למנוע כניסה מזרים, שהרי השער נעול, ולכן נוספים שומרים גם על ארבע פינות הר-הבית וארבע פינות העזרה. אך השמירה שביום נעשית ממילא על ידי השוערים, ואין היא לכבוד אלא לשמור על הסדר.
קיצורו של דבר, באמת קיימת שמירה גם ביום, ויש מי שיזהיר וימנע מזרים וטמאים להיכנס. אך שמירה זו היא חלק מעבודת השוערים, ואילו השמירה המיוחדת לכבוד היא בלילה.
ועדיין צריך להבין מה שבגמרא למדו את מקומות השמירה מן המקומות שהוזכרו לגבי השוערים, שהרי בפשטות מדובר שם על המקומות שעומדים ביום, ומניין לנו שמספר המקומות בלילה שווה לזה? ואדרבה, הרי בלילה שומרים גם בפינות ולא רק בשערים!
ואפשר לתרץ בדומה למה שכתב הראב"ד באחד מפירושיו, שבמקומות שנזכר בהם "ליום" היו גם ביום, ובשאר המקומות היו רק בלילה. כלומר - הפסוק כולל את שמירת השוערים ביום ואת שמירת השומרים בלילה; המקומות שנזכר בהם "ליום" הם השערים, ובשאר המקומות שמרו רק בלילה. ולכן למדים מכאן את מספר המקומות בלילה. ועדיין צ"ע.


[1]   להרחבה בכל הנושא ראה באינציקלופדיה התלמודית ערך בית המקדש; רמב"ם פרנקל הל' בית הבחירה פ"ח, והמאמרים בחוברת 'צפיה' ד.
[2]   הל' בית הבחירה פ"ח ה"א; סהמ"צ עשה כב. פיה"מ תמיד פ"א מ"א.
[3]   ספר החינוך מצוה שפח. רבינו בחיי במדבר י"ז, ד, וכן הראב"ד בתחילת תמיד כתב ששומרים את המקדש "בשביל כבודו". ובמאירי תמיד ושקלים פ"ה. והרא"ש בתמיד כתב שכבוד המקדש הוא שלא יסיחו דעתם ממנו.
[4]   הלכות בית הבחירה פ"ח, סהמ"צ עשה כב ול"ת סז (במהדורות המדויקות).
[5]   תוספות יומא י: ד"ה רבנן; רבינו שמעיה מדות פ"א מ"א; רמב"ן במדבר א' נג; ספר החינוך מצווה שפח. מאירי שקלים פ"ה מ"א.
[6]   תפא"י תמיד פ"א מ"א בבועז; משכנות לאביר יעקב דף ה בשם אורות המצוות. וראה בחידושים ובאורים על הלכות בית הבחירה מאת הרבי מנחם מענדל מליובאוויטש זצ"ל, סימן יז, מה שכתב בזה.
[7]   ראה במאמרים שבחוברת צפיה ד.
[8]   למשל דהי"א כ"ג, כח.
[9]   הלכות כלי המקדש פ"ג.
[10]   עזרא ב', מ   ; ז', א. נחמיה י', מ; י"ב, כג-מז.
[11]   דהי"א פרקים כ"ג-כ"ו.
[12]   אבני נזר יו"ד תמט, וכן באהע"ז קיט אות עז.
[13]   "והמשוררים בני אסף על מעמדם... והשוערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבודתם כי אחיהם הלוים הכינו להם" ( דבהי"ב ל"ה, טו).
[14]   יא:, וכיוצא בזה סוברים התוספות (ב"מ יא: ד"ה נתון, ובשטמ"ק ערכין שם) שבאותם מקומות שהיו הכהנים שומרים בלילה היו גם מגיפי הדלתות, דהיינו שתפקיד השוערים ותפקיד השומרים תואמים זה לזה.

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
 
555-555-555
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים