חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
א. פתח דבר
בכמה מקומות נזכר ביחס לבניין המקדש המושג 'רובד' או 'רובדין'. בדברים שלהלן נביא כמה מן המקורות הללו, ובעזרתם ננסה לעמוד על הגדרת המושג; מתוך כך נבוא גם לידי בירור שיטת הרמב"ם בנושא.
לאור בירורנו לקמן נראה שייתכן ולדעת חלק מהראשונים (ואולי גם הרמב"ם מכללם), פירוש המילה 'רובד' הוא מדרגה, כפי שמורגל היום בפי ההמון. ברם לשיטות ראשונים אחרים נראה שפירוש המילה 'רובד' אינו בהכרח מדרגה, ואכן - גם במילונים שונים ההגדרה ל'רובד' אינה בהכרח מדרגה. לפירושים האלו, בכל דבר העשוי חלקים חלקים קוראים לחלק האחד בתואר 'רובד' או רצפה. שהרי גם הרצפה עשויה חלקים חלקים - שורות שורות של מרצפות.
וכן כותב מפורשות רש"י בפירושו על התורה, על מה שנאמר ביוסף:
וישם את רביד הזהב על צוארו (בראשית מ"א, מב).
ומפרש רש"י:
רביד - ענק (כלומר: שרשרת), ועל שהוא רצוף בטבעות (דהיינו: השרשרת עשויה חלקים חלקים, טבעות טבעות) קרוי רביד, וכן - רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות, בלשון משנה במסכת תמיד (פ"א מ"א) - מוקף רובדין של אבן, על הרובד שבעזרה והיא רצפה.
ראוי לציין שגם לפירושים הללו מובנת העובדה שרגילים היום לקרוא למדרגות רובד, שהרי מדרגות עשויות שורות שורות.
ב. ביאור המשנה בתמיד פרק א'
במסכת תמיד פרק א' משנה א', הוזכרו הלשכות שבמקדש[1]. אחת מהן היא לשכת בית המוקד, ותיאורה שם:
בית המוקד כיפה, ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן, וזקני בית אב ישנים שם
ובגמרא במסכת תמיד נאמר:
רובדין מאי ניהו? גזרתא דאצטבא דסלקי בהו לאצטבתא (כו:)
המפרש שם מבאר[2], שהיו מדרגות מהן עלו לכניסות בחומה, ובהן היו מיטות לזקני בית אב, אבל לא ישנו על המדרגות עצמן. וכן נראה מביאורי הגר"א למשניות בתמיד שם, המפרש לשיטתו שהכניסות בחומה נעשו אך ורק לצורך השינה.
ממילא הוא מבאר שדברי המשנה 'מוקף רובדין' - לאו דווקא, שהרי במשנה שם נתבאר שחצי בית המוקד היה בקודש, ושם אין ישנים. אין איפוא עניין לבנות שם רובדין אלו, ורק בחלק החול היו.
ברם מלשון רבינו גרשום, הראב"ד, הרא"ש והרע"ב בפירושם עולה שלדעתם אכן ישנו על המדרגות[3]. לפי זה יש מקום לומר שהכניסות בחומה היו לצורך מסוים, ולכן היו להן מדרגות שנוצלו גם לצורך השינה; ואז ניתן לומר שלשון המשנה 'מוקף' הוא בדווקא, שהרי נצרכו המדרגות לצורך העלייה וכניסת החומה, ואכן הקיפו את בית המוקד כולו אלא שבפועל לא ישנו על כל המדרגות, רק על אלו שהיו בחול.
כעין זה עולה גם מפירוש הר"ש משאנץ למסכת מידות שם, אלא שמלשונו משמע שהיתה מדרגה אחת בלבד, והיא הקיפה את בית המוקד, ומה שנקטה המשנה 'רובדין' בלשון רבים הוא מחמת שמדרגת כל קיר קרויה רובד, ובסך הכל ארבעה רובדין.
יש להעיר עוד, שהמפרש במסכת תמיד הקשה - כיוון שבית המוקד היה בנוי על גבי מקום גבוה, אם כן הרי הוא חול, שהרי גגין ועליות לא נתקדשו; ותירץ, שהכיפה היתה שווה לקרקע העזרה, ובית המוקד היה הולך ועולה במעלות, כי הבניין לא היה על משטח ישר שהרי נבנה על ההר.
ומכיוון שכך, ניתן לומר על-פי דרכו (אם כי הוא עצמו לא סובר כן), שהרובדים הללו נוצרו בעצם מהמדרגות שנבנו שם מפאת עליית ההר, והשתלבו מדרגות אלו ברובדים. ואם כן, ניתן לבאר כפשוטו, שאכן - בית המוקד היה מוקף לחלוטין ברובדין, אלא שזקני בית אב ישנו רק בחלק החול.
עוד ניתן לומר שאין הכי נמי - הרובדין לא התקדשו, שהרי גגין ועליות לא נתקדשו, וזקני בית אב ישנו על כולם; ורק בית המוקד עצמו היה בקודש, וכדי שלא ינהגו מנהג חול בחלק הקודש, היו עושים פספסין להבדיל בין חלק הקודש לבין חלק החול, כפי שהתבאר במסכת מנחות. מכל מקום, על הרובדין עצמם היה מותר לישון, משום שגגין ועליות (וגם רובדין) לא נתקדשו, וגדר 'לא ינהגו מנהג חול' מוסב על דברים אחרים.
ייתכן שיש לתלות את הדברים בגירסאות השונות. לפי גירסתנו במסכת מידות משמע שלשכת בית המוקד אכן היתה ממש חציה בקודש וחציה בחול; אבל המאירי הבין שכל הלשכה היתה במקום ממוצע בין העזרה לחול, והקדושה נבעה ממקום הפתח - הפתוח לעזרה קודש, הפתוח לחול חול[4]. גם הריטב"א שם גרס כמאירי, ואף מהר"ש למסכת מידות פ"א מ"ה משמע קצת שגרס כן, וביאר שכל בית המוקד היה בחול, והוא אכן היה מוקף לגמרי רובדין ושם ישנו. רק על הלשכות אמרו שחציין בחול וחציין בקודש.
לענייננו, כל הפירושים האלו יכולים להתאים גם להגדרה המקובלת בידינו למושג 'רובדין' בהקשר של מדרגות.
ג. ביאור המשנה במידות פרק ג'
במסכת מידות פרק ג' משנה ו', נאמר:
בין האולם למזבח כ"ב אמה, וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה. אמה אמה ורובד ג', אמה אמה ורובד ג', והעליונה - אמה אמה ורובד ד'. (לו.)
רוב הראשונים מבארים שהמשפט 'ורובד שלוש' הוא המשך המשפט הקודם, והמשך לשון המשנה העוסקת בתיאור י"ב המעלות שהיו לפני האולם. והנה, ב'רום מעלה' הכוונה לגובה המדרגה, וב'שלחה' הכוונה היא למשטח של המדרגה שעליו עומדים. לפי ביאור זה, יש לשאול - מהו 'רובד'?
הראשונים הללו ביארו, שהרובד הוא משטח רחב שהיה בין המעלות. כלומר, המדרגות לא היו בנויות בזו אחר זו, אלא היה משטח רחב בין כל קבוצת ג' מדרגות, והוא הנקרא רובד.
אמנם הרמב"ם שם מפנה למה שכתב במקום אחר בעניין י"ב המדרגות הללו; דהיינו למה שכתב בפ"ב מ"ג, שם תיאר את י"ב המדרגות כפשטן - כמבנה רגיל של י"ב מעלות הבאות בזו אחר זו[5]. ובפירושו למשנה כאן ביאר את הרובד כמתחיל נושא בפני עצמו, וביאר שם שהכתלים לא היו חלקים, אלא כל הקיר היה עשוי מדרגות מדרגות מראשו עד סופו. המדרגות העליונות רחבות מן התחתונות, כי עיקר מגמתם היתה שלא יגעו בכתלים ולא יכשלו במעילה בקודשים. בליטות אלו שבכתלים הם הנקראים רובדים.
למדנו, אם כך, שהרמב"ם מפרש את הביטוי 'רובדין' באופן שונה משאר הראשונים. לפי הרמב"ם, אין הרובד משטח פני המדרגה, אלא בליטה שנבנתה בכותל העזרה, על מנת למנוע מעילה.
ד. באור המשנה במידות פרק ד'
במשנה במסכת מידות, מובא כך:
התחתונה חמשה ורובד ששה, והאמצעית ששה ורובד שבע, והעליונה שבע... (פ"ד מ"ד)
הראשונים נחלקו בהסבר דברי המשנה. רובם פירשו שמשנה זו מתייחסת לדברים שנאמרו במשנה שלפניה, שם דובר על התאים של ההיכל, ועכשיו המשנה עוסקת במידות התאים ובמבנה שלהם[6]. כלומר - מלבד ד' הכתלים שהקיפו את ההיכל, היה ההיכל מוקף כתלים נוספים, ובין כתלים אלו היו תאים. כל תא היה תחום, לפי זה, בין קיר ימני לבין קיר שמאלי.
עתה מבארת המשנה את גודלם וצורתם של התאים. במשנה נאמר שהקיר היה עבה למטה, ובשלב מסוים הוא כנס חצי אמה ועוביו הצטמצם. התופעה אירעה הן בקיר הימני, והן בקיר השמאלי של התא. על ידי זה נוצרה לנו מעין מדרגה, שעליה הונחה תקרת התא שהיא רצפת התא שמעליה. נמצא התא (=יציע בלשון המקרא) התחתון ארכו ה' אמות, התקרה שעליו שהיא הרובד - ו' אמות, וממילא התא (=היציע) האמצעי - שישה. במקום נוסף שוב כנס הכותל אמה ועוביו הצטמצם בעוד אמה, על ידי זה נוצרה מעין מדרגה נוספת עליה הונחה תקרת התא האמצעי שהיא רצפת התא העליון, וממילא התא (=היציע) העליון - שבע אמות.
ברם הרמב"ם מפרש את המשנה כנושא בפני עצמו, ללא שום קשר עם הנושא של התאים. לדעתו - בגלל קדושת כותלי ההיכל, עשו להם מסביב מעין מדרגות הפוכות. דבר זה יצר מרחק, ומנע אפשרות של הישענות וטיפוס על הכתלים.
והנה, לשיטת רוב הראשונים דלעיל, עדיין אפשר לקיים את הגדרת המושג 'רובד' כקיר של מדרגות; שהרי סוף סוף - כך אכן מבנה הכותל שעליו נשענים התאים. ברם הדברים דחוקים, שהרי כל תא בפני עצמו עומד בצורה ישרה לחלוטין. לכן - מסתבר יותר לבאר את הביטוי 'רובד' על-פי מה שהקדמנו, במובן של שורה. אולם לשיטת הרמב"ם, גם כאן - הגדרת רובד היא במובן של מדרגה, כפשוטו. הרבדים הם מדרגות בולטות מתוך הכתלים.
ה. באור המשנה יומא פרק ד'
במשנה במסכת יומא נאמר:
שחטו וקיבל במזרק את דמו, ונותנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל... (יומא מג:)
בתחילת המשנה ממוקם הרובד הרביעי בהיכל. אך בסיפא, כשהמשנה עוסקת בכהן הגדול שמניח את מחתת הגחלים, מדברת המשנה על הרובד הרביעי שבעזרה. ומשינוי לשון המשנה, שברישא נקטה היכל ובסיפא עזרה, משמע שלא על אותו רובד מדובר.
והנה, בגמרא נתבאר שב'רובד הרביעי שבהיכל', אין הכוונה להיכל בפנים, שהרי אסור לאדם להיות שם בעת עבודת הכהן הגדול. על כן ביארו בגמרא שבמשנה אין לגרוס 'שבהיכל' אלא 'של היכל', דהיינו - שיש למנות מפתח ההיכל כלפי חוץ ארבע שורות, ובשורה הרביעית עמד הממרס.
והנה, המעיין במשניות ובראשונים בזה, יראה שהיוצא מההיכל לכיוון חוץ מגיע לאולם. לפיכך, אם מונים מפתח ההיכל ד' שורות בלבד, הרי שאנו נמצאים באולם קרוב מאוד לפתח ההיכל, ובמקום זה לא היו כלל מדרגות!
על כרחינו, איפוא, לפרש את המילה 'רובד' כשורות הרצפה, ולא במובן של מדרגות. וכך אכן כתב להדיא רש"י על התורה, וזו כוונת רש"י בפירושו למשנה כאן, ד"ה על הרובד הרביעי, שכתב:
כל הרצפה עשויה שורות שורות, טבלאות אבני שיש, וכל שורה ושורה קרויה רובד
כל זה אמור לגבי הרובד של הממרס. אמנם לגבי הרובד של המחתה, שבו נקטה המשנה 'בעזרה' (דהיינו - עזרת כהנים) לפני פתח האולם, היו מדרגות. המדרגות הללו לא היו זו אחר זו, אלא בנויות היו כמשטח רחב שאחריו באו ג' מדרגות, ושוב משטח ואחר זה מדרגות נוספות, וכן הלאה[7]. אותו שטח רחב, הוא הנקרא 'רובד', וממש לפני פתח האולם, היה הרובד הרביעי. והנה, גם לפי פירוש זה, אמנם יש במקום זה מדרגות; אבל לא מפני שזוהי מדרגה אנו קוראים לה 'רובד', כי לא למדרגות קוראים כך, אלא לשטח הרחב שבין המדרגות.
כל זה כפי שעולה מפשטות שיטת רש"י, שלא הזכיר כלל בהקשר של הממרס את המילה 'עזרה'. אמנם בסוף העמוד כתב רש"י:
כשיוצא מן ההיכל לעזרה מונה את הרובדין, והוי האי רביעי להיכל (רש"י ד"ה תני של היכל)
אך אין הוא מתכוון לומר שהרובד נמצא בעזרה. מגמתו היא רק לבאר את כיוון ההליכה. כלומר - מונים את הרובדין בכיוון כזה של אדם היוצא מן ההיכל לכיוון העזרה, ולא של אדם שהולך מההיכל לכיוון קודש הקודשים. אבל הרובדין נמצאים באולם, ולא בעזרה.
אמנם הרע"ב בפירושו למשנה כאן, כשהביא את הגמרא האומרת תני 'של היכל' (ולא 'שבהיכל'), כתב:
אלא תני רובד רביעי של היכל כלומר רובד הד' שבעזרה
הרי שלהדיא הזכיר שהרובד בעזרה, בניגוד להסבר רש"י. אלא שגם בפירושו נראה לומר שלשונו לאו דווקא, וכוונתו היא רק לומר שמניחו לכיוון העזרה. מטרתו רק לאפוקי, שאינו לכיוון קודש הקודשים. סייעתא להסבר זה, מהמשך לשון הרע"ב, שנקט כלשון רש"י וכתב:
כשיוצא מן ההיכל לעזרה, מונה את הרובדין ומניחו על הרובד הרביעי, ושם עומד הממרס בו; דאילו בתוך ההיכל אי אפשר, כדאמרן...
הרי שכל עניינו כאן הוא רק לאפוקי, שבתוך ההיכל אי אפשר.
אבל התוס' יו"ט שם סבירא ליה שלשון הרע"ב הוא בדווקא, והרובד מצוי בעזרה ממש. הוא מבאר בטעם הרע"ב, כי סבירא ליה דאולם והיכל חדא קדושה, ואם כן כשם שאסור לו לממרס להיות בהיכל, כך אסור לו להיות באולם. ממילא מוכרחים לומר שעמד בעזרה ממש.
סייעתא לפירושו של התוס' יו"ט, ניתן להביא מדברי הירושלמי. הירושלמי הקשה כקושיית הבבלי, שאי אפשר לומר שהממרס עמד בהיכל ממש. והתירוץ של הירושלמי מעמיד את המשנה ברובד הרביעי שבעזרה. הרי להדיא נקט הירושלמי, שהרובד היה בעזרה, ודוחק לומר שכוונתו רק לכיוון העזרה.
והנה, התוס' יו"ט דייק מלשון הירושלמי, שגם ברישא (ביחס לממרס) נקט בעזרה. כלומר - הרובד של הרישא בממרס, והרובד של הסיפא במחתה, הוא אותו הרובד. נמצא, שבין ברישא ובין בסיפא מדובר על המקום שלפני פתח האולם, מקום הנמצא בעזרה, ששם היו מדרגות. ולפי זה, מה שהבבלי נקט ברישא 'של היכל' - אין כוונתו לתיאור מקום הרובד, שהרי הרובד בעזרה ולא באולם או בהיכל. אלא כוונתו רק לומר שרובדין אלו הם רובדים של ההיכל, במובן זה שלפניו היו.
ואף שהיו בעזרה, והיינו אפילו לפני האולם, מכל מקום ניתן להתייחס למבנה ההיכל ולמבנה האולם כחדא, ובפרט לשיטת הרע"ב דאולם והיכל חדא קדושה.
אם כן, אפשר לומר שהרע"ב מבאר כפי שרגילים היום לומר, שמילת 'רובד' עניינה מדרגה. אלא שאז יש להקשות - מדוע נצרך הרע"ב בהמשך דבריו לפרש כדברי רש"י, שכל שורה קרויה רובד? היה לו לפרש בפשטות שרובד עניינו מדרגה.
לפיכך, ייתכן שיש לחזור מפירושו של התוס' יו"ט ברע"ב, אל הפירוש שהצענו אנו לעיל. לפי פירוש זה, הרובד אינו קרוי בשם זה בגלל שהוא מדרגה, שהרי לא למדרגות קוראים כן אלא רק לשטח הרחב שמעליהן.
אלא שעדיין קשה, כי סוף סוף - השטח הזה יש בו קצת מעניין המדרגה, רק שהיא מדרגה רחבה יותר ממדרגה רגילה. ואם כן - למה נקט הרע"ב בלשון רש"י 'שורות', ולא ביאר להדיא עניין זה של המשטח? ומכאן יש סייעתא להסבר שהצעתי בעניי לפרש בדעת הרע"ב.
ראוי לציין שגם המלאכת שלמה סבור שהרובד הריבעי של הרישא והסיפא הוא אותו רובד בעזרה[8], ודעתו - שמהסיפא מתבארת כוונת הרישא. ואם כן, יש לומר שעניין המשטח שמעל המדרגה אינו שהוא מדרגה רחבה יותר ועל כן נקרא רובד, אלא אדרבה להיפוך - שכיון שהיא רחבה, אם כן אינה מדרגה ויש לקרותה רצפה, ועל כן שייך כלפיה הביטוי רובד, ביטוי שמתאים לשורות רצפה.
ו. שיטת הרמב"ם
מהרמב"ם נראה שיש לו דרך אחרת בכל זה. כי דעתו שכותלי בית המקדש לא היו חלקים כפי שרגילים לבנות היום, אלא כל קיר היה עשוי כמין מדרגות מדרגות מראשו עד סופו. ואם כן, הרובד הרביעי הוא המדרגה שהיתה בכותל ההיכל מבחוץ. המנייה של ד' רובדין שמוזכרת במשנה, מדברת על ד' מדרגות שמנו מרצפת הכותל, ושם היה הממרס. ולפי דברי הרמב"ם - אין הכי נמי, פירוש מילת רובד עניינה מדרגה.
כן נראה שביאר בעץ יוסף[9], ולעניות דעתי - דרך זו מסתדרת טוב יותר עם פשטי המשניות, כי אז עולה שכל המקורות בנושא מתבארים באותה שיטה לדעתו של הרמב"ם. וגם בזה מרוויח הרמב"ם לעומת שאר ראשונים, שגם אם הגדרתם אחידה - מכל מקום יש הבדל בפרטי הדברים, בעוד שלרמב"ם בכל המקורות - הפירוש אחד.


[1] התיאור נכפל במסכת מידות פ"א מ"ח.
[2] המפרש של מסכת תמיד איננו רש"י, אלא הוא אחד מבעלי התוספות.
[3] מפירוש הרא"ש למסכת מידות נראה שלדעתו - ישנו הן על המדרגות, והן במקום כניסת הכותל.
[4] עיין ביומא טו: מאירי ד"ה ורק חציה לחול, ובריטב"א שם ד"ה היתה.
[5] עיין גם בהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ד, ובפירוש המשניות בפ"ד מ"ד.
[6] עיין בר"ש, ברא"ש ובפסקי התוס' באות כ"א.
[7] כך מוצאים גם היום, במדרגות של בתים ישנים.
[8] המלאכת שלמה מפנה גם לשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן י"א, ולתורת כהנים בפרשת אחרי מות, כתמיכה לשיטה זו.
[9] בספרי, עבודת המקדש, הצעתי דרך נוספת לבאר את הדברים.

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים