חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 

 

הקדמה
אחר עמל של שנים רבות, זכינו לאחרונה להוציא את הספר 'שלטי הגיבורים' לרבי אברהם פורטלאונה, בשיתוף עם מכון ירושלים. הספר, שהודפס לראשונה על ידי המחבר לפני כארבע מאות שנה, כולל תיאור מפורט של בית המקדש ועבודתו, ועתה יצא לאור בלווית מבוא נרחב והערות. בהזדמנות זו ברצוננו להודות לנדיבים מר יצחק לייב ורות רעננערט וליושב ראש קרן רות בת שרה הרב אהרן בינה שליט"א, ראש ישיבת נתיב אריה, על עזרתם הרבה לכולל 'בית הבחירה' ולהוצאת הספר – תהי משכורתם שלמה מאת בורא העולם.
סדרי קודשים וטהרות זכו באופן יחסי למעט ספרים שנכתבו בעניינם, וגם הספרים שנתחברו עוסקים לרוב בשאלות שנידונו במשנה ובגמרא, ולא בשאלות שעולות מתוך יישום אותה 'הלכתא למשיחא' במציאות החיים, כפי שנעשה הדבר בחלקי התורה הנוהגים הלכה למעשה. 'שלטי הגיבורים' לעומת זאת עוסק בהלכות המקדש וכליו כאילו שאלות אלו עולות לפתחו היום, ומצפות להכרעת הדין; כאילו עליו הוטל התפקיד לבנות בפועל את בית המקדש ולפסוק הלכה בספקות שמתעוררים בשעת מעשה. דיוניו המפורטים בפרטי הפרטים של בניין המקדש מזכירים לעיתים את ספרות השו"ת, המתייחסת בדרך כלל לשאלות חדשות המתעוררות מתוך החיים המעשיים עצמם.
כך למשל עסק המחבר בתיאור דרך תליית הפרוכת שבין הקודש לקודש הקודשים, בפרטי אופן השמירה בהר הבית, במיקום המדויק של הלשכות, באופני הניגון של הלויים, ועוד. קשה שלא להתפעל מן המחבר, השקוע בתוך צרות הגולה וחי בחסרון ספרים בעקבות שרפת התלמוד בארצו, כשהוא דן באריכות בזיהוי מדוקדק של אבני החושן, למשל, מתוך ציפייה עמוקה לבניין המקדש.
היוזמה להוציא לאור מחדש את הספר 'שלטי הגיבורים' נולדה בכולל 'בית הבחירה' שבכרמי צור. שניים מאברכי הכולל, ר' גדליה גינזבורג ור' יצחק אימס, עברו על הספר והוסיפו מקורות והערות, והעריכה נעשתה בידי הרב יואל קטן ור' דוד גרבר ממכון שלמה אומן.
בלימוד בכולל ובביטאון 'מעלין בקודש' אנו מנסים לאחוז בשיפולי גלימתם של הכוהנים הגדולים, בעל החפץ חיים והראי"ה קוק זצ"ל, שקראו ללמוד את סדר קודשים מתוך ציפייה לבניין בית המקדש. בלימודנו אנו משתדלים ללכת בדרך הדומה לזו של רבנו אברהם המחבר, דרך הכוללת סיכום של כל שנכתב עד כה בכל עניין ועניין והעמקה בו, יחד עם בירור שאלות מעשיות הקשורות לקיומן של מצוות המקדש, מתוך ציפייה לבניינו במהרה בימינו.
אנו נושאים תפילה לריבונו של עולם שהוצאת המהדורה החדשה והמתוקנת של הספר תרחיב את מעגל העוסקים בסדרי קודשים וטהרות, הלנים בעומקה של הלכה כאילו היא עומדת היום לפתחם. וכדברי רבן של כל בני הגולה מרן החפץ חיים:
וגם אמנם אין ספק הוא כי יהיה בזה התעוררות הגאולה אם חלק רב מישראל, ובפרט בארץ הקודש, יעסקו בסדר הזה בעיון הלכותיה, וכדכתיב אני לדודי ודודי לי. כי כאשר אנו מכינים עצמנו מצידנו, גם הוא יחיש מצידו לגאלנו ולהראותנו כהן בעבודתו.
***
כדרכנו, נסקור את המאמרים המופיעים בגיליון. מאמרו של הרב הלל בן שלמה, הפותח את מדור המקדש וכליו, דן בשאלת גובהו של הבית הראשון, על עליותיו וחלקיו השונים, ומתייחס גם להלכה האוסרת לבנות בימינו בית כתבנית ההיכל.
בגיליון הקודם, אגב דיונו בשאלת כשרותן של אבנים שלמות שאינן חלקות לבניין המזבח, נדרש הרב יהושע פרידמן למזבח שנתגלה בהר עיבל, ובין השאר נסמך על הממצא הארכיאולוגי להוכחת טענתו. הרב זלמן מנחם קורן, שביסס בעבר במאמר שנתפרסם במסגרת אחרת את זיהוי המזבח כמזבח שבנה יהושע, שב כאן לעסוק בעניינו - ובפרט בשאלת היחס בינו לבין האבנים שנצטוו ישראל לכתוב עליהן את דברי התורה - לאור המקורות ההלכתיים השונים ולאור הממצאים בשטח.
הרב איתיאל אמיתי עוסק בחקיקת המילה "ישֻרון" על אבני החושן, על פי דברי הגמרא שלפיהם הוספו המילים "שבטי ישרון" לשמות השבטים כדי שייחקקו כל אותיות לשון הקודש על האבנים הנתונות על לב הכהן הגדול. הסדר המדויק של שילוב מילים אלו בשמות השבטים נתון במחלוקת בין ראשונים.
מאמרו של הרב בן ציון בן פזי, הפותח את מדור עבודת המקדש, מוקדש לבירור סדר העבודות התמידיות בבית - כהקרבת התמיד, הדלקת נרות המנורה והקטרת הקטורת. על פי דבריו, סדרי הקרבנות הנאמרים בישראל קודם התפילות אין מטרתם לקבוע מסמרות להלכה, אלא לפרט את כלל העבודות בבחינת 'ונשלמה פרים שפתינו'.
מאמרו של הרב אוריאל בנר עוסק בדיני הדיחוי במצוות ובקורבנות, ובזיקה שביניהם. בין השאר מובאת מחלוקת אחרונים בשאלה מה מקורו של דין דיחוי בקודשים.
ציוותה התורה למרק ולשטוף במים כלי נחושת שבושל בהם בשר החטאת. מאמרו של ניר קדוש דן בגדרי חובת המריקה והשטיפה, מציג את מחלוקת הראשונים בסוגיה ומבקש לעמוד על יסוד הדין לפי השיטות השונות – האם תכלית הפעולה היא הוצאת האיסור הבלוע, או הכשרה של הכלי עצמו.
הרב כרמיאל כהן מציג את אחת מדרכי הלימוד שמציע ר' לוי בן גרשום (רלב"ג) בהקדמתו לפירושו לתורה – "שכאשר יהיה בתורה מאמר אחד סתום, לא נודע פירושו, והיה המאמר ההוא מבואר במקום אחר, הנה נלמד פירוש המאמר ההוא מהמקום האחר אשר הוא מבואר בו" – ומדגים את השימוש שעושה רלב"ג בשיטה זו בארבע סוגיות בדיני הקרבנות.
האם מצוות העלייה לרגל צריכה להיעשות דווקא ברגל? שאלה זו עומדת במוקד מאמרו של הרב בנימין לנדאו, החותם את המדור. המחבר דן בהבדל שבין ההליכה לירושלים לשאר הליכות לקיים מצווה, ומתווה דרכים לקיומה של המצווה בתקופתנו, לכשייבנה הבית.
פרק הטהרות נפתח במאמרו של הרב עזריה אריאל על שיטתו של רבנו תם, לפיה נדרשת טבילה בסדר הטהרה מטומאת מת לפני הזאת מי החטאת. הרב עזריה דן בראיות לשיטה זו ובקושיות עליה, ומצדד בשיטת הרמב"ם, שלא הזכיר בהלכותיו טבילה זו.
הלכות רבות נקבעו בסדר הכנת מי החטאת בהשפעת מחלוקת הצדוקים, שסברו שיש לעשות את הפרה במעורבי שמש, בניגוד לדעת הפרושים שהתירו לעשותה בטבולי יום. במאמרו מציע שמעוני גרטי שהיו תקופות – קודם שנדחתה לחלוטין העמדה הצדוקית - שבהן נעשו שתי פרות, אחת כמנהג הפרושים ואחת כמנהג הצדוקים.
במדור בשדה ספר סוקר הרב אליקים קרומביין את הספר 'מנחה טהורה' מאת הרב דניאל וולף. בין דבריו: "הספר מעניק למקצוע הטהרה דמות מתחדשת. מעתה תחום זה איננו 'שטח ההפקר' של ההלכה, ופרטי הלכותיו אינם תפזורת חלקיקים מחוסרי-כיוון. סדר טהרות מורכב, כיתר שטחי ההלכה, ממבנים הגיוניים. הוא נשלט על ידי מנגנונים מוגדרים, והוא מגלם מושגי יסוד המעניקים רציפות תפיסתית לכל נושא". כן מוקדשת סקירה קצרה לספרים "שער המקדש" לרב דוד בן שמעון ('צוף דב"ש') ול"מסכת מדות" שהוציא לאור פרופ' אשר קאופמן.
בפרק התגובות טוען הרב עמיחי אליאש כנגד מאמרו הנזכר של הרב יהושע פרידמן בגיליון י"ח, שתמך בשיטה המתירה לבנות את המזבח באבנים שלמות שאינן חלקות. הרב אליאש מביא ראיות נגדיות, ומוחה על דחייתה של שיטת רש"י ותוס' בסוגיה.
תגובה נוספת – על מאמרו של הרב דוד הלל וינר מגיליון י"ג בנושא מיקום הארון בקודש הקודשים – נשלחה אלינו מתלמידי שיעור א' בישיבת ההסדר בית שמש, שעסקו במהלך לימודם במסכת בבא בתרא במאמר זה ומצאו לנכון להעיר כמה הערות. כהמשך מובאים דברי תשובתו של הרב וינר.
נסיים בתפילה שכשם שזוכים אנו לסדר את הלכות המקדש והטהרה – כן נזכה לעשותן, במהרה בימינו.
עלֹה נעלה בקודש –
המערכת

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים