חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
 

על הטוב ייזכרו

יחידי סגולה, בעלי גדלות רוח, עצמה וחזון

נדיבי לב

שתרמו מאונם ומהונם למען הכלל והפרט

אנשי מעשה

שפעלו גדולות ונצורות למען תורת ישראל

ולמען כבוד ישראל

יצחק לייב ורות רעננערט

 

This volume is dedicated

in honor of individuals of great spirit,

 energy and vision,

Generous benefactors

in thought, act and charity for the good of

 the public and the individual,

People of good and mighty deeds for the

Torah of Israel

who have brought, and will continue to bring,

 Honor to the People of God

and have been a beacon for all of Israel

Mr. Ira Leon and Mrs. Ingeborg

Rennert


מערכת:

הרב צבי שלוה

הרב יהודה שביב

פרופ' יוסף עופר

עריכה והתקנה:

יעקב עציון

יוסף קלמנוביץ'

חנן אריאל

דוד פוקס

 

 

 

 

 

                                                     ISSN 1565-1517  

כתובת ההוצאה:

"צור ישועתי" (ע"ר)

כולל "בית הבחירה" על שם רעננערט

כרמי צור, גוש עציון, 90400

טל' – 02-9961942 פקס' – 02-9961055 

דואר אלקטרוני – malinbakodesh@gmail.com

אתר – www.elhamikdash.com


תוכן העניינים

7

 

הקדמה

 

 

בניית המקדש

13

הרב צבי שלוה

והלבנון - זה בית המקדש

19

אברהם ישראל שריר

המזבחות שבנו האבות

 

 

הכוהנים ועבודתם

51

הרב איתי אליצור

פיתוחי חותם

61

הרב הלל בן שלמה

חקיקת האותיות בציץ

71

יובל דרך

ניסוך המים - ממי מעיין דווקא?

 

 

קרבנות

83

שמעוני גרטי

פרים בני שתיים

 

 

דרישת המקדש

95

הרב נריה גוטל

אכן 'בשמים היא' - בהלכות מקדש וקודשיו

114

הרב יצחק לוי

חסרון המקדש

 

 

בשדה ספר

171

הרב אליקים קרומביין

'דרך חכמה', 'ואתה תחזה'

 

 

תגובות

181

הרב זלמן מנחם קורן

תגובה למאמרו של הרב יהושע פרידמן

197

הרב זלמן מנחם קורן

תגובה למאמרו של הרב עזריה אריאל

201

הרב עזריה אריאל

תשובה להשגות

 

 


בקשה לשולחי המאמרים:

-          נא לא לשלוח מאמר שנתפרסם או שעומד להתפרסם במקום אחר.

-          מומלץ לשלוח מאמרים שאורכם (כולל ההערות) הוא עד 4,500 מילים.

-          הכותבים מתבקשים לשלוח את מאמריהם בדוא"ל.

-          כל הדברים המתפרסמים בביטאון זה הנם על אחריות כותביהם בלבד.

 

                                

 

 

 

 

 

 

 

 

שמות המשתתפים בגיליון זה (לפי סדר א"ב):

הרב איתי אליצור המכון התורני 'בית הבחירה' שליד 'מכון המקדש', ירושלים

הרב עזריה אריאל המכון התורני 'בית הבחירה' שליד 'מכון המקדש', ירושלים

הרב הלל בן שלמה – המכון התורני 'בית הבחירה' שליד 'מכון המקדש', ירושלים

הרב פרופ' נריה גוטל – ראש מכללת 'אורות ישראל', אלקנה; אוניברסיטת בר אילן

שמעוני גרטיישיבת 'הר עציון', אלון שבות

יובל דרך – כולל 'בית הבחירה', כרמי צור

הרב יצחק לוי – משגיח בישיבת 'הר עציון', אלון שבות

הרב זלמן מנחם קורן – מחבר הספרים חצרות בית ה', ועשו לי מקדש, ומגיד שיעור בכולל 'בית הבחירה'

הרב אליקים קרומביין – ר"מ בישיבת 'הר עציון', אלון שבות

הרב צבי שלוה – ראש כולל 'בית הבחירה', כרמי צור

אברהם ישראל שריר ירושלים

 

 


הקדמה

בעולם המודרני חיי הפרט תופסים מקום גדל והולך, הן במישור החווייתי והן במישור האידיאולוגי. ציבור עובדי ה' מתכנס אמנם לבתי הכנסת לתפילה, ללימוד ולפעילויות קהילתיות, אך עדיין הדבר נעשה במסגרת מצומצמת. כשאנו מייחלים לבניין בית המקדש אנו שואפים לשינוי מהותי גם בתחום זה.

חוט השדרה של עבודת המקדש הוא קרבנות הציבור - התמידים והמוספים אשר מוקרבים על ידי נציגי העם, וממומנים מכספו של כל אחד ואחד מישראל באמצעות מחצית השקל. כך הוא בחיי היום יום במקדש, וכך הוא גם במועדים המיוחדים: ביום הכיפורים הכהן הגדול משמש כשליח ציבור עבור כפרת עם ישראל כולו, ובמעמד הַקְהֵל, עם צאת השנה השביעית, מתכנסים כל ישראל יחד במקדש - "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (דברים ל"א, יב).

שיתוף כל עם ישראל לכדי גוף אחד מעלה את עבודת ה' למדרגה שאינה מוכרת לנו היום. כדי לזכות בכך, עלינו להכין את עצמנו כבר כעת לקראת השינוי: עלינו ליצור בקרבנו את המוכנות הנפשית להיות שותפים בדברים המהותיים בחיינו עם כל ישראל. אולי זוהי משמעותה של אהבת החינם, שתכפר על שנאת החינם אשר הביאה לחורבן ביתנו.

*       *       *

נסקור עתה את המאמרים שלפנינו. במדור הפותח, בניית המקדש, שני מאמרים. הרב צבי שלוה מצביע על תופעה בולטת לעין, פשוטו כמשמעו - הדומיננטיות של הצבע הלבן בבית המקדש. תופעה זו, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בצבעיהם של מבנה המקדש ושל בגדי הכוהנים, רמוזה, לטענת הכותב, באחד משמותיו של בית המקדש - "לבנון". המחבר אף מציע לכך הסבר מחשבתי.

אברהם ישראל שריר דן במזבחות שבנו האבות, שלדעת חלק מהראשונים רובם נבנו לא לעולה ולא לזבח. המחבר עומד על סגולתם של המקומות שבהם בנו האבות את מזבחותיהם בארץ, ומראה כיצד שימש מעשה האבות סימן לבנים בכל אתר ואתר.

 

המדור השני, הכוהנים ועבודתם, נפתח בשתי תשובות הלכתיות בעניין עשיית הציץ. במאמרו "פִּתּוּחֵי חֹתָם", דן הרב איתי אליצור בחקיקת המילים "קֹדש לה'" על גבי הציץ. מסקנתו היא שחובה לחקוק ממש את האותיות, ואילו הלחמת האותיות על צדו הקדמי של הציץ פסולה, ואפילו בדיעבד. למסקנה דומה מגיע הרב הלל בן שלמה, במאמרו "חקיקת האותיות בציץ", ואולם נימוקיו אחרים. הכותבים מוסיפים לבחון דרכים שונות לתקן ציץ שהאותיות הולחמו אליו שלא כדין, בעזרת השוואה לסוגיות מקבילות בהלכות שבת, גיטין וכתיבת סת"ם.

חותם את המדור מאמרו של יובל דרך, הדן במקורות ההלכה והאגדה בעניין ניסוך המים, ומתמקד בשאלה אם הניסוך כשר רק במים חיים – מים שנשאבו ממעיין – או גם בשאר מימות.

במדור הקרבנות מנסה שמעוני גרטי לבאר את שיטת רבי יוסי הגלילי בתחילת מסכת פרה, בעניין הגיל המינימלי של פר הראוי להקרבה במקדש, שהתקשו בה המפרשים. המחבר מתחקה, לפי דרכו, אחרי דרכם של התנאים במדרש הכתובים בסוגיה זו.

במאמר הפותח את מדור דרישת המקדש, "אכן בשמים היא", הרב נריה גוטל מראה בהרחבה כי דרך פסיקתו של הרב קוק בהלכות מקדש וקודשיו שונה באופן מהותי משאר התחומים ההלכתיים. לדבריו, בענייני המקדש לא חל הכלל היסודי "לא בשמים היא", וניתן משקל רב לנבואה ולגילוי רוח הקודש.

מאמרו של הרב יצחק לוי מוקדש לתחושות חסרון המקדש בזמננו. כיצד אפשר לחוות בימינו, אלפיים שנה אחרי החורבן, את גודל האבדה, וכיצד ניתן להעצים את הכיסופים לבנייתו? המחבר משיב בפירוט ובאריכות על שאלה גדולה זו.

במדור בשדה ספר סוקר הרב אליקים קרומביין שני חיבורים חדשים. האחד - דרך חכמה על ספר עבודה במשנה תורה (אחיו הצעיר של דרך אמונה על ספר זרעים), פרי עטו של הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א, חיבור הבנוי במתכונת הספר משנה ברורה. הביקורת מעמידה אותנו על החידוש המתודולוגי שבכל אחד מן החיבורים. השני - ואתה תחזה, עיונים על ספרי עבודה וקרבנות של הרמב"ם, מאת הרב אביגדור אלבום.

לצערנו, גיליון זה הוא הגיליון האחרון שבו הרב קרומביין יוצא בקולמוס ביקורת הספרים. אנו מבקשים להודות לו על הסקירות המעמיקות והמרתקות שכתב בהתמדה בשנים האחרונות, ומקווים שלפרקים נזכה ליהנות מפרקו הנאה גם בעתיד.

שני מאמרים מן הגיליון הקודם זוכים כאן לתגובות מאת הרב זלמן מנחם קורן – מאמרו של הרב יהושע פרידמן בעניין בניית המזבח בכל מקום בעזרה אשר לפני ה', ומאמרו הנועז של הרב עזריה אריאל בעניין חרב כחלל. חותמת את המדור תשובתו של הרב אריאל להשגה על דבריו.

*       *       *

אנו נפרדים כאן מן העורכים היוצאים, דוד פוקס וחנן אריאל, ומאחלים הצלחה רבה לעורכים החדשים – יעקב עציון ויוסף קלמנוביץ'. יכונן ה' את מעשי ידיכם!

שנה טובה,

המערכת

 


לייבסיטי - בניית אתרים