חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
הקדמה
 
טו"ב להודות לה'.
מתוך הודיה להשי"ת אנו מגישים בפניכם את הגיליון הי"ז של מעלין בקודש.
חלפו עשר שנים מצאתו לאור של הגיליון הראשון, ומאז הלכה והתעצמה בנו ההכרה בחשיבות העיסוק בהלכות המקדש וקודשיו.
בכל התורה כולה, אין כתחומי הקודש והטהרה מרחבים שבהם הניחו לנו רבותינו מקום להתגדר. הלכות אלו, שאינן נוהגות בפועל כאלפיים שנים, מחייבות התייחסויות רבות בעת התקרבותנו אל הקודש. המחקר שעשוי לאפשר את בניין המקדש ואת חידוש העבודה מתרחב והולך, וגם נושאים שאינם תלויי זמן ומקום מתעוררים מתרדמתם בעת הזו. ההתעניינות והחידושים בתחומים אלו יש בהם כדי לפרנס עוד גיליונות רבים של עלוננו. 
בה בעת, מה משתוקקים אנו לזכות לפתוח את הגיליון הבא בפתיח נוסח: "בעקבות השאלות שעוררו תנורי הפסחים החדשים...".
יהי רצון שעיסוקנו במקדש בלשון עתיד יקרב את היום שבו נוכל להתייחס אליו בלשון הווה, כמרכז העומד במוקד חיינו הלאומיים והאישיים.
*       *       *
נסקור בקצרה את המאמרים שבגיליון. מדור בניית המקדש פותח במאמרו של הרב איתן שנדורפי, הדן בדברי הרמב"ם המגדיר את המשכן שנבנה בנוב ובגבעון כמקדש. הכותב מביא קושיות ותירוצים על אודות הגדרה מחודשת זו, ומציע לה מקור חדש. 
הרב יאיר רוזנפלד עוסק בסוגיית בניין הבית השלישי, ובפרט בשאלה האם ייבנה בידי אדם או בידי שמיים. הכותב מציג ניתוח שיטתי של הגישות השונות לנושא, החל מן המדרשים וכלה באחרוני זמננו, ועומד על השלכותיהן המחשבתיות.
במדור הכוהנים ועבודתם מובא תחילה מאמרו של פרופ' זהר עמר, הפורש יריעה נרחבת ומקיפה בעניין הרקע ההיסטורי והריאלי של מעשה לחם הפנים בימי הבית השני. הכותב בוחן בין היתר את משמעות שמו של לחם הפנים, את דרכי הכנתו ואת מרכיביו השונים, וזאת תוך הישענות על מקורות תורניים וכלליים.
גבריאל יצחק רוונה מתחקה אחר גלגוליו ההיסטוריים של נוסח תפילת 'מודים דרבנן', ומתמקד בנוסח הנהוג בקהילת בני רומי. על פי דבריו, יסוד התפילה בהררי קודש – זכר להשתחוויה שנהגו הכוהנים בהיכל בעת עבודת התמיד.
במדור טהרות מובא חלקו השני של מאמרו הגדול של הרב עזריה אריאל בעניין דין "חרב כחלל". בחלק זה הוא מתמקד במחלוקות הראשונים בשאלה האם חל הדין בכלי מתכת או בכל כלי שטף, וכן בגדרי טומאת משא ואוהל ביחס לדין זה.
הרב מרדכי רבינוביץ' דן בכלל ידוע בהלכות טומאה, לפיו "כל שאינו בא לכלל מגע – אינו בא לכלל משא". הכותב בוחן קושיות המתעוררות בהקשר זה בשיטותיהם של כמה מן הראשונים, ומציע מספר הבנות מחודשות ביסוד הדין.
במדור בשדה ספר סוקר דוד פוקס את הספר 'מהר שלם - עיוני תנ"ך ומקדש', המלקט כארבעים עיונים במגוון נושאים מתוך כתביו של הרב שלמה מן-ההר ז"ל. הביקורת סוקרת בתמצית את עיקרי הדברים, ומצביעה על האופן שבו הם משקפים את דרכו של הרב בלימוד ואת עמדותיו בתחומים שונים. בין השאר מציין הכותב כי "במובן מסוים, ניתן לראות את הרב מן-ההר כחלוץ וכמבשר אשר הטרים את העבודה הרבה שהשקיעו חברי מכון המקדש בענייני המקדש".
במדור התגובות מתנצחים עמיחי אליאש והרב עזריה אריאל בעניין חידושו של הרב עזריה בדין "חרב כחלל", שבו עסק החלק הראשון של מאמרו שפורסם בגיליון ט"ו. במקביל לראיות לכאן ולכאן עולה גם השאלה האם ניתן להציע פירוש למשניות בדרך הנוגדת את סוגיות הבבלי.
הרב הלל בן שלמה שב לעסוק בעניין חקיקת המילים "קדש לה'" בציץ בעקבות המאמרים שפורסמו בגיליון הקודם, והרב אוריאל בנר מגיב למאמר בעניין מקורם של המים למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.
עלֹה נעלה בקודש –
המערכת
לייבסיטי - בניית אתרים