חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
הקדמה
ת"ר משחרב הבית בשניה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין... (ב"ב ס:).
תחושת הריקנות הנוראה אחר חורבן המקדש הביאה את העם לאבילות קשה שלא אפשרה לחזור לאורח חיים רגיל. אך חז"ל הבינו ש"להתאבל יותר מדי אי אפשר, ולא להתאבל כל עיקר אי אפשר" ולכן תיקנו - "סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט". וכן תיקנו ימים מסוימים שבהם מרבים באבילות - ימי "בין המצרים".
בשנים האחרונות, מעת שזכינו לראות עין בעין בשוב ה' ציון - בהקמת המדינה ושחרור ירושלים, דומה שקהה במקצת עוקצה וחריפותה של האבילות אף בימים אלו. אמנם, אנו מחויבים להודות לה' על כל הטוב אשר גמלנו. אך יחד עם זאת עלינו לזכור שעדיין אנו באמצע הדרך. הרב קוק כתב בקונטרס שיצא לרגל הקמת ישיבת 'תורת כהנים' בשנת תרפ"א: "הציפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה".
וכל עוד לא זכינו לראות בהשלמת תהליך הגאולה נעסוק בהלכות הקודש מתוך תפילה לבניין בית מקדשנו - נזר תפארתנו - "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". יהי רצון שהביטאון הזה החמישי במספר, שבהוצאת "כולל בית הבחירה" שבכרמי צור, יהיה עוד נדבך צנוע בדרך העולה בית ה'.
להלן סקירה קצרה של המאמרים המופיעים בגליון ה'. המדור הפותח את הגיליון, עוסק במגוון רחב של נושאים, תחת הכותרת 'קדושה וטהרה'. בראש המדור - מאמרו רחב היריעה של הרב ישראל אריאל , הדן בבגדי השרד. הצעתו העקרונית של הרב אריאל היא שגם ללויים העובדים במקדש יש בגדים מיוחדים, ולטענת הרב אריאל אלו הם בגדי השרד המוזכרים בתורה. הרב אריאל תומך את חידושו - הן ממקורות שונים והן מסברה.
במאמר שלאחר מכן , דן הרב אליקים קרומביין בהעלאת הביכורים לירושלים. הרב קרומביין מציין שהביכורים שייכים לשתי מערכות הלכתיות מרכזיות - תחום הזרעים מחד, והתחום של קודשי מקדש מאידך. במאמר מותח הרב קרומביין קו מקשר בין התחומים הללו, ומבאר, בין השאר, את מהותו של טקס הבאת הביכורים.
הביכורים מהווים יסוד משמעותי גם במאמר העוקב - מאמרו של גד אלדד , העוסק בדין ההשתחוויה שבבית המקדש. אלדד מציע את פרשיית הביכורים כמקור המרכזי (מן התורה) לדין ההשתחוויה במקדש. בהמשך להצעה זו, מבאר אלדד את אופי דין ההשתחוויה ומהותו.
מכאן אנו עוברים לדיון כוללני במושגים הבסיסיים של קדושת הגוף וקדושת דמים. שמואל שמעוני, משרטט במאמרו את היסודות הלמדניים העקרוניים שעומדים מאחורי סוגי הקדושה השונים הללו. הוא מבהיר את הקשר שבין אופי הקדושה ובין הייעוד של החפץ המוקדש, ושופך אור על מעמדם הקדושתי של הקונמות.
חותם את המדור מאמרו של שמעוני גרטי , העוסק בדיני טהרה. במאמר יש ניסיון למצוא מכנה משותף בין שלושה נושאים הלכתיים - דין ספק טומאה ברשות היחיד, דיני טומאת עם הארץ ודין עירוב מקוואות. המכנה המשותף הוא היסוד של דין 'מקום' בהלכות טומאה וטהרה.
המדור הבא הוא מדור הקרבנות. מדור זה חותר לעיסוק ממוקד יותר בהלכות שמהוות את "הבשר והיין" של עבודת המקדש. פותח את המדור מאמרו של הרב אהרן ליכטנשטיין , הדן בסמיכת קודשים. הרב ליכטנשטיין מעלה את שלוש ההבנות המרכזיות הבוקעות ועולות מן המקורות ביחס לדין הסמיכה.
חותם את המדור מאמרו של הרב דוד כהן , המתייחס אף הוא לדין של 'כפרה'. הרב כהן דן באופי הכפרה של שעיר המשתלח, על רקע פסיקתו של הרמב"ם בעניין. הרב כהן מבאר את חובת הבאת השעיר המשתלח, לאור העובדה שכפרתו כבר הושגה, לכאורה, ביום הכיפורים.
המדור 'בשדה ספר', זוכה להרחבה מסוימת בכרך שלפנינו. פותח אותו הרב יהודה שביב , בהצגת פירושו של ר' יוסף חיון לפרק מ' בספר יחזקאל. הרב שביב שההדיר את פירושו של הר"י חיון לספר יחזקאל כולו, מציג לפנינו את הפירוש לפרק הראשון מפרקי המקדש שבספר יחזקאל.
הרב אליקים קרומביין, ידידו הוותיק של המדור, מביא כדרכו ביקורת ספרים. הספר הנידון הוא 'מקדש מלך', מתורתו של הרב צבי פסח פראנק - רבה המפורסם של ירושלים בשנים של הקמת המדינה. חותם את המדור מאמרו של הרב מאיר וונדר , הסוקר את התעניינותם של חכמי גליציה בהלכות קודשים.
המדור האחרון בכרך הוא מדור התגובות. הוא מוקדש כולו לנושא שנידון בהרחבה במספר מאמרים מעל במה זו של 'מעלין בקודש' - תשובת הרדב"ז. מובאות בו תגובותיהם של הרב אביגדור נבנצל, הרב זלמן מנחם קורן, ופרופסור אשר ז. קאופמן .
נסיים הקדמה זו במטבע של 'מעין פתיחתה':
וכל המתאבל על ירושלים -   זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר 'שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה'   (ישעיהו ס"ו,י). 
הרב צבי שלוה, הרב יהודה שביב, ד"ר יוסף עופר
לייבסיטי - בניית אתרים