חפש  

דף הבית >> מעלין בקודש >> גיליונות 8-20 >> גליון 9 >> בעניין ראיית פתח ההיכל בזמן הזיית דם פרה אדומה / פרופסור אשר ז' קאופמן
 
הרב שמשון אלבום, במאמרו במעלין בקודש גיליון ג' (עמ' 183-186), ענה על מאמרי במעלין בקודש גיליון ב' (עמ' 104-107) בעניין האפשרות לעשיית פרה אדומה בזמן הזה. הוא מסכם את דבריו כך: "השוחט אינו צריך לראות את פנים ההיכל" וכו' (עמ' 185). לא יכולתי להתפנות ולהשיב לדבריו עד כה, מחמת הכנת ספרי החדש על מיקום קודש הקודשים. על אף הזמן שעבר מאז, אבקש להביא בקצרה מקור אחד בנידון, ואת דברי הרמב"ם אשר לכאורה סומכים על מקור זה.
כתוב בתוספתא:
והזאה לעולם ביום   (פרה ד[ג],   II, עמ' 634). [1]
וברמב"ם:
הזה מדמה בלילה, אפילו הזה שש הזיות ביום ואחת בלילה פסולה. (הלכות פרה אדומה פ"ד ה"ט).
אנו למדים מכך, שהעיקר הוא שיראה הכהן את פתחו של ההיכל בשעת הזאת הדם, בהתאם למשנה במידות פ"ב מ"ד, שהבאתי במאמרי הנ"ל:
וכל הכתלים שהיו שם היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם.
בנוסף לכך יש להביא עוד שני חיזוקים לדברינו במאמר הנ"ל, לפיהם ברור שהזאת הפרה נעשתה רק לאחר שהוקם המשכן. בספרי דבי רב, פיסקא מ"ד, [2] נאמר:
...בראש חודש הוקם המשכן, בשני נשרפה פרה, בשלישי הזה ממנו הזאה.
וכך גם נאמר במדרש אספה, פרשת קרח וחקת: [3]
...פרה אדומה שנשרפה בשני בחדש, ובאחד הוקם המשכן.
לסיכום, אני חוזר על דברי הקודמים שאי-אפשר לערוך טקס פרה אדומה עד שייבנה המקדש על תילו. [4]


[1]   צוקרמאנדל, משה התש"ל תוספתא (מהדורה חדשה). ירושלים:ספרי ואהרמן.
[2]   האראוויטץ, ירושלים 1966, עמוד 49.
[3]   בתי מדרשות, ורטהיימר, ירושלים התש"מ, כרך א' עמוד ריא.
[4]   אולם כפי שכתבתי שם, המקדש עצמו יכול להיבנות בטומאה, עי"ש.
לייבסיטי - בניית אתרים