חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
דף הבית >> מעלין בקודש
'מעלין בקודש'
 
 'מעלין בקודש' – ביטאון לענייני הקודש והמקדש יוצא לאור משנת תשנ"ט בהוצאת בית המדרש 'בית הבחירה' פעמיים בשנה. עד כה יצאו לאור  28  גליונות.
הביטאון הינו במה מרכזית (למעשה היחידה) לכל העוסקים בנושאי המקדש וקודשיו וסדר טהרות בהיבט הלמדני, ההלכתי, המחשבתי והמחקרי.
מטרתו  לעודד את העיסוק והיצירה בתחומים אלו ומתוך כך את הציפייה להשבת השכינה לציון וסדר העבודה לירושלים.
 
כותבי המאמרים באים ממגוון בתי מדרש וסגנונות לימוד. ביניהם   הרב אברהם  שפירא זצ"ל והרב מרדכי אליהו זצ"ל  ויבל"א הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, הרב יעקב אריאל שליט"א הרב זלמן נחמיה  גולדברג שליט"א ועוד.
 
הרב אברהם שפירא זצ"ל
[הרב הראשי לישראל]
ראש ישיבת מרכז הרב
בס"ד
מכתב ברכה
על חשיבות לימוד סדר קדשים כבר האריכו גדולי עולם ובמיוחד החפץ חיים זצ"ל, שעודד ודירבן לעסוק בענייני הקודש והמקדש, והסדר הנכון שמי שמלא כרסו בשלושת הסדרים, מועד נשים ונזיקין, ונשאה אותו רוחו לקרבה אל הקודש, ללמוד בעיון את המסכתות שבסדר קדשים, ראוי ונכון לעודדו ולחזק את ידיו ומכ"ש העוסקים בלימוד בחבורה "ומי אוהב בהמון לו תבואה".
יעמדו על הברכה הרבנים חברי כולל בית הבחירה, ובראשם ראש הכולל הרב צבי שלווה שליט"א, שנדבה אותם רוחם לעסוק בקדשים ויהי רצון שחפץ ד' בידם יצלח להגדיל תורה ולהאדירה, "וכל העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה ביהמ"ק בימיהם".


 

 
 
בס"ד, כ"ב סיון תשנ"ט
דברי ברכה
כתב הרמב"ם בפירושו למשניות בסוף מסכת מנחות:
"אמרו גם כן זאת התורה לעולה ולמנחה וגו', כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה וחטאת, ואמרו: תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיהם, ועל כן ראוי לאדם להתעסק בדברי הקורבנות ולשאת ולתת בהן, ולא יאמר הרי הן דברים שאין צורך להן בזמן הזה כמו שאומרים רוב בני אדם".
ובעל ספר חסידים (רס"א) כתב שהלומד סדר קדשים, במקום שאחרים לא עוסקים בו, הוי כמתי מצוה ומקבל שכר כנגד כולם. וכן על הפסוק "לעולם זאת על ישראל" (דברי הימים ב', ב', ג') אומרת הגמרא במנחות (קי, ע"א) – אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.
לפיכך ראויים לברכה כולל בית הבחירה בכרמי צור אשר קבלו על עצמם לעסוק בסדר קדשים.
הנני לברך ולחזק את ידי העוסקים במלאכת קודש זו שחפץ ה' בידם יצלח וכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, ויהי ה' עמם. ונזכה בזכות לימוד הלכות עבודה לבנין אריאל ולביאת הגואל, בב"א.
 
מרדכי אליהו
הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר
 
 
 
 


 
 
הרב זלמן נחמיה גולדברג
חבר בית הדין הרבני
ראש כולל "דעת משה" - סדיגורה
ב"ה, יום ח' ניסן תשנ"ט
כבוד הרב צבי שלוה שליט"א
במענה לבקשת כת"ר, שאכתוב בענין הגדול שכת"ר עוסק בו, והוא ענין לעורר ללימוד קדשים ועניני ביהמ"ק והקרבנות.
אף שהדברים פשוטים ומפורסמים גודל הענין, וכבר האריך מרן ראש כל בני הגולה החפץ חיים זצ"ל במאמרו תורה אור, מכל מקום מרוב הפרסום ההעלם מצוי, ולכן רק אחזור ואזכיר מה שמלא במדרשים, שאברהם אבינו אמר: במה אדע - שמא בני יחטאו ולא יזכו יותר להתקיים, הבטיחו הקב"ה שיביאו קרבנות. ובזמן שאין בית המקדש יעסקו בלימוד הקרבנות, וכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, וכן כל הקרבנות. וזה הטעם שחיבר רב אשי ורבינא תלמוד על סדר קדשים וכמו שכתב רש"י ב"מ קט"ו.
וברבינו יונה ברכות, גבי "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד" שפירש כך, שכיון שק"ש ניתן ומצוה לקוראה, לכן מותר לקרוא בע"פ ואין צריך מתוך הכתב כשאר תורה שבכתב. וגם הקורא אחר הזמן, מותר לו לקרוא בע"פ ומטעם זה הכהן גדול קורא בע"פ ביום הכיפורים - כיון שניתנו פרשת קרבנות לקרות, שכל העוסק בהם כאילו הקריב, א"כ ניתן לקוראה בע"פ.
ולכן לך בכוחך זה והושעת את ישראל. ובזכות זה תקרב את הגאולה, שנזכה כולנו לראותה בקרוב בימינו אמן
ובאתי על החתום
 





 
ראש הישיבה
הרב חיים דרוקמן
Rosh Hayeshiva
Rav Chaim Druckman
 
בע"ה כ"ג אייר, בשבוע של יום ירושלים תשנ"ט
לכבוד
הרב צבי שלוה הי"ו
כרמי צור
הרב השלום וברכת ד'!
שמחתי מאוד לשמוע על קיום "כולל" בישובכם שלומד סדר קדשים - ענייני מקדש וקרבנות.
עוד לפני למעלה ממאה שנה עודד ה"חפץ חיים" זצ"ל תלמידי חכמים לעסוק בסדר "קדשים" מתוך אמונה שמהרה יבנה המקדש ויש צורך לדעת הלכות אלו הלכה למעשה.
בשבוע זה לפני שלושים ושתיים שנה, למחרת שחרור ירושלים וחזרת הר הבית לידינו, שמעתי מפי מו"ר הגה"צ הרב דוד כהן, נזיר א-להים, זצ"ל, את הדברים הבאים:
"בשנת תרע"ג, בנסעי מרוסיה לאשכנז דרך ליטא, סרתי לעיירה ראדין, מקום מו"ר ה"חפץ חיים" זצ"ל. שם חונכתי מהיותי בן תשע בשנת תרנ"ו, בבית אא"ז הרב ר' זכריה מנחם מנדל כץ זצ"ל, רב ואב"ד דראדין, ואחריו חתנו, דודי, שהיה אח"כ גיסי, הרב ר' מרדכי סנדר הלוי קופשטיין זצ"ל וביתם מול בית ה"חפץ חיים".
בערב נכנסתי לבית מו"ר החפץ חיים והוא התחיל לדבר איתי באריכות על משפחתנו הכהנים, שמהם רבנים וגדולי תורה,. וכן אמר: "מתחילה, בהיותי מתפלל, 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', חשבתי, זו תפילה, תפילה, תפילה, וכן בהיותי מתפלל, 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח', חשבתי, זו תפילה, תפילה, תפילה. אבל עכשיו כשאני מתפלל תפילות אלו, 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח', אני חושב, הנה זה - אט, אט - הנה, עכשיו, עכשיו, קרוב, קרוב". והוסיף "אם זה יהיה בימי, אינני יודע, הנני כבר זקן, אבל בימיך, ודאי, ודאי, ודאי". והמשיך לומר: "הנה יבנה המקדש, ותהי העבודה, ותהיינה שאלות להלכה בהלכות קדשים - את מי ישאלו, את הרבנים? הם למדו שו"ע יורה דעה, חושן משפט, אורח חיים, אבל לא הלכות קדשים. ובכן עלינו הכהנים להתבונן וללמוד הלכות קדשים".
מה נענה אנו לדברם גדולים אלה, שנאמרו לפני כתשעים שנה ע"י ה"חפץ חיים" זצ"ל, אחרי כל הארועים המופלאים שראינו בדורנו: תקומת מדינת ישראל, קיבוץ גלויות אדיר, שיבת ארץ ישראל לידינו, ובראשה ירושלים והר הבית?!
אשרינו שיש בתוכנו תלמידי חכמים שכמותכם, שנענים באיתערותא דלתתא לאיתערותא דלעילא שהתגלתה בצורה ברורה כל כך בדורנו.
יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונזכה לכהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם וישראל במעמדם בב"א
 

 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי ישראל טאו

ב"ה ירושלים עיה"ק ת"ו בב"א
עש"ק פר' אמור אל הכהנים ה'תשנ"ט
שמחה גדולה שמחני הרב ר' צבי שלוה שליט"א שהצליח לרכז בישוב הק' כרמי צור ת"ו קבוצת לומדים בסדר קדשים, יברככם ד' ויפרוש סוכת שלומו עליכם, אשריכם ואשרי כל התומכים בכם בחמריות וברוחניות בהצטרפות לומדים ומלמדים מגידי שיעורים מגדולי ת"ח שליט"א.
נזכרתי בדברי הרב ז"ל באיגרות - "יסוד התחיה מוכרח הוא למרות כל צורותיו החילוניות להיות מבוסס על מקורו המקודש שהוא שאיפת האומה לשוב ולהבנות בכל תכסיסי קדשה והשאיפה הנצחית שיבנה בית המקדש במהרה בימינו מוכרחת היא להתבלט ביושר לבב ובאמונה רבה בקביעות ובלא הפסקה וחולשה... הדרישה לעשות סדר קדשים למקצוע מובהק... היתה תמיד בישראל בצורה תדירית וצנועה ועכשיו היא צריכה להרחיב את גבולותיה... ועם זה הלכות הקודש והמקדש וכל הלכות מלכים וסדרי מדינה ישראליים ממקור התורה".
ברכת ד' קדוש ישראל וגואלו על כל פעליכם. הגדילו והאדירו תורת ארץ ישראל כדברי הגמ' קידושין מט: עשרה קבין חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל וחכמת זה סדר קדשים בשבת לא. ואין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל בב"ר טז-ז ואוירא דא"י מחכים כב"ב קנח:
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דב ליאור
רב העיר
קרית ארבע-חברון ת"ו
בס"ד, יום כ"א אדר, תשנ"ט
לכבוד
מערכת העלון
מעלין בקודש
נושא המקדש עמד ועומד מבחינה רוחנית במרכז החיים הלאומיים של כלל ישראל, אולם למעשה מעטים הם העוסקים בנושא קדוש וטהור זה.
חז"ל אמרו בתלמוד: "ציון היא דורש אין לה - מכלל דבעיא דרישה". ועל סמך זה קבעו כמה וכמה דברים זכר למקדש.
כבר בדור הקודם היו מגדולי ישראל שעודדו ודחפו צעירים בעלי כשרון ללימוד בסדר קדשים, אולם רק מעטים נענו לקריאה זו.
כעת זכינו שבאחד המקומות באזור יהודה - בכרמי צור - נתלכדה קבוצה המתמסרת ללימוד קדוש וטהור זה.
הנני מצטרף בזה כנגד המברכים ומאחל ברכת הדרך והמשך הצלחה לפועלים ולעוסקים במלאכת קודש זו, ובזכות התעוררות הכמיהה הנפשית לבניין הקודש נזכה שלא ירחק היום, ובמרום הרים יתנוסס לתפארת היכל השם שממנו תצא אורה והוריה לעם ישראל ולעולם כולו.
החותם לכבוד התורה ולומדיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
אהרן ליכטנשטיין                                                       Aharon Lichtenstein
רחוב יורדי הסירה 2                                                                           2 Yordei Hasira St
ירושלים 93225                                                                                  Jerusalem 93225
אחרי שגאוני עולם בדורות האחרונים, אשר קטנם עבה ממתני, העלו על נס החייאת לימוד ענייני קדשים, מי אני שאבוא אחרי המלכים ולענות אחריהם. ברם, מתוך היענות להפצרות בנידון, אוסיף, בבחינת יהודה ועוד לקרא, כמה שורות בנידון.
לימוד סדר קדשים ותכניו אמור לתפוס מקום בבית מדרש משתי בחינות: מפאת סתמיותו ומפאת ייחודו.
ברמה אחת, הרי חדר מחדרי תורה הוא, ובתור שכזה מחייב את לומדיה ומשווע לדורשיה. אמנם כל לומד חייב לקבוע לעצמו סדר עדיפויות – וברור שלא לכל אדם ולא בכל פרק בהתפתחות הלומד יעמדו זבחים ומנחות בראש הטבלה. אך, מאידך, ברור שהם חייבים להוות חלק מהחזון והשאיפה להקיף תורה, על כל אגפיה, וחס וחלילה שנוותר על איזה שיהא תחום תורני כליל.
מאידך, הרי שתכניו היחודיים של הסדר, חדורי עיסוק במקדש וקדשיו, יש בהם כדי לחבר עולמות תורה ועבודה בתודעתנו העיונית ובהווייתנו הרוחנית. מה עוד, כשהדברים נלמדים בארץ הקודש, אשר השכינה דורשת אותה ומרווה אותה, יש בכך כדי להעמיק ולהעצים זיקתנו לעולם הקדושה במשנה תוקף.
אשרינו שזכינו לראות תנופה מחודשת בלימוד סדר זה וגאולתו, ומי יתן ונזכה לראות בהגשמת חזון ושכנתי בתוכם, בשוב ה' את שיבת ציון במלואה.
ברכת התורה והמצוה,
 
הרב אהרן ליכטנשטיין
 
יום ה' לפ' וכבוד ה' מלא את המשכן, תשנ"ט
 גליונות 1-7
 גיליונות 8-20
 גיליונות 21-24
 גיליונות 25-29
 מפתחות

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים